האמת שאני כותב כאן ,את מה שאני לא רוצה לכתוב בפייסבוק, כי משפחתי רואה את הפוסטים שאני כותב. בגדול אין לי כמובן בעיה, אבל כשזה הופך יותר אישי ,אני מעדיף לכתוב כאן.
בני נמצא כבר 8 ימים בדרום,אחרי 6 ימים בגזרה הצפונית הם הועברו לגזרה הדרומית והיה לי חשוב לדעת איפה בדיוק.
יצרנו אשתי ואני ביחד עם הבן מנגנון קשר.
בבוקר שהוא מתעורר הוא שולח וואטס אפ לקבוצה של המשפחה,אם יש לו זמן בין לבין הוא משתף בקצרה,בערב הוא יוצר קשר או שאנחנו והוא מגיב ואפשר לישון בשקט.
ברור לגמרי שאנחנו מודעים לסכנות ויודעים שאם הוא נמצא בלחימה בין לבין ואנחנו לא יודעים, זה לא מרגיע, אבל בשביל להשאר שפויים אנחנו נתלים בהודעות שהוא שולח כדי להרגע..הבוקר למשל הוא שלח הודעה רק ב09:38 וזה היה קצת יוצא דופן כי בדרך כלל הוא שולח הודעות בין 6 ל7 בבוקר.
אבל אנחנו גם לא רוצים להדאיג אחד את השני וגם לא רוצים לשלוח הודעה למי שממונה על הקשר בין חיילי הגדוד להורים.
כי הם לא משחקים שם ואם הוא לא יכול לכתוב,הוא עסוק
אז חיינו מתנהלים בין הודעה להודעה.
אם נחזור רגע למיקום החדש שאמר לי שהוא נמצא בו ,הוא אמר לי שם של בסיס,אבל בסיסים לא נמצאים על המפה של גוגל ואין אפשרות לשאול את גוגל איפה זה בסיס כזה וכזה.
גם לא את ההמצאה החדשה chatgpt אגב
אין לה בכלל מושג.
אז קצת חקרתי והגעתי לבסיס שכן היה כתוב בגוגל ופתחתי מפה וניסיתי לבדוק ואז נכנסתי לאפליקצית muvit של תחבורה ציבורית ושאלתי איך אני מגיע לבסיס כזה וכזה
ומצאתי את התשובה.
מצד אחד נרגעתי שזה לא בגזרה הצפונית של העוטף שמשם תיהיה הכניסה הקרקעית,מצד שני,הוא עדיין על הגדר בגזרה הדרומית,אז ככה ביררתי איתו אם יש צבא מסביבם ואני יודע שהוא מנסה להרגיע ולפעמים גם מגדיל מספרים,אבל מכיון שיש לפחות 150 אלף איש ביחידות סביב כל העוטף ,אז ודאי גם לידו יש כוחות צבא נוספים וזה מוריד חרדות.
הוא אמור להתחתן בעוד שבועיים וחצי ,אני מניח שאם המלחמה תימשך הם יאלצו לדחות את החתונה למרות שזה הדבר שהכי פחות מטריד אותי כרגע.
אני גם מממנן צפיה בטלויזיה,לא יכול לצפות כל כך הרבה,נמאס לי
אישתי לעומתי,לא מוכנה לזוז ממנה ומגדילה לעשות וישנה בסלון ,היא כמובן יכולה הייתה לצפות בטלויזיה בחדר שינה,אבל אני פחות מתחבר לקונספט ולצורך לראות כל כך הרבה.אז בברירת המחדל היא כרגע ישנה בסלון ואני באלכסון:-)
היא אגב עובדת כל ימי הלחימה וזה טוב בשבילה,משאיר אותה עסוקה ושפויה.
הבעיה שהתרגלנו כל כך להיות לבד בבית בימים רגילים ו2 הילדים שגרים בבית ובדרך כלל כמעט ולא נמצאים בו כי עבודה וחברים,נמצאים עכשיו בבית כשהם לא עובדים , על זה תוסיפו את דודה ש. הקשישה שהיא לא יכולה להשאר לבד ,בטח לא בלילות שיש אזעקות ותקבלו סיר לחץ מבעבע
שלפעמים גם גולש החוצה:-)
אבל מהר מאוד אנחנו מתאפסים וחוזרים לשפיות ולרוגע.
אני סיימתי,תיהיו טובים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה