אני רוצה להביא לכאן הסבר ממצה מהי בדיוק תוכנית ההפרדה ל2 מדינות ,יהודה וישראל.
כתב אותו מתמטיקאי בשם מיכאל סימקין שהוא חבר בקבוצה הולכת וגדלה,שקוראת להיפרדות בין ישראל ליהודה
אשמח לדעותיכם כמובן.
אז מהי בעצם ההפרדה בין ישראל ליהודה? ישראל - גוף מדיני ששואף לפעול על פי חוקים חילוניים, המפרידים דת ומדינה, ורואה במוסדות המדינה מוסדות חילוניים.
דוגמאות למדינות: צרפת, יפן, הולנד, ניו זילנד, קנדה, אוסטרליה. יהודה - גוף מדיני ששואף לפעול במישור החוקתי על פי חוקי ההלכה, ולהפוך לתאוקרטיה יהודית.
דוגמאות למדינות עם כח כזה לדת: איראן, ערב הסעודית, אפגניסטן, אמירויות, בהוטן.
------
הרעיון המרכזי הוא שבמדינות חילוניות ודמוקרטיות ברחבי העולם, יש הפרדה ברורה בין דת למדינה שמעוגנת בחוקה או בחוקי יסוד.
למשל, בארצות הברית יש את התיקון הראשון לחוקה שקובע הפרדה בין דת למדינה. בצרפת יש את חוק 1905 שהפריד בין הכנסייה למדינה. בחוקת יפן משנת 1947 בסעיף ה-20, מצוין שלא תהיה דת ממשלתית והמדינה לא תתערב בנושאים של דת.
גם בישראל יש כיום מעין חוקה - חוקי היסוד שהובילו להמהפכה החוקתית, ונקבעו כבעלי סטטוס חוקתי. אבל בחוקי היסוד האלה חסר חוק יסוד מרכזי שקובע הפרדה ברורה בין דת למדינה.
חוק יסוד שכזה חיוני עבור מדינה חילונית ודמוקרטית, חוק כזה יבטיח הפרדה אמיתית בין דת למדינה בישראל. הכנתי טיוטה ראשונית שמתייחסת למציאות הישראלית ולקשיים הקיימים בהגדרות אלו עבור עם שהדת היא יסוד כה עמוק בהיסטוריה ובזהות שלו.
-------
הצעת חוק יסוד: הפרדת הדת מהמדינה, התשפ"ג-2023
הפרדת הדת מהמדינה מטרתה להפריד בין הדת והמדינה בישראל ולקבוע את היחסים והגבולות ביניהם בצורה משפטית. על פי הצעת החוק, ניתן לקבוע שיש להבחין בין מוסדות דתיים לבין מוסדות ציבוריים, ולהבטיח כי מוסדות לא יקבלו מימון מכספי המדינה אם הם משמשים בעיקרם את הקהל הדתי ומשרתים אינטרסים דתיים, ויוגדרו כמוסדות דתיים.
הגדרות
1. דת - מבנה חברתי מאורגן, שבבסיסו מוטבעת אמונה בישות עליונה או עקרונות מסוימים המספקים משמעות לחיים שאינה נגזרת מהמציאות הפיזית או מהיבטים אובייקטיביים של היקום. כגון יהדות, נוצרות, איסלם, בוהדהיזם, הינדואיזם, שינטו, סיינטולוגיה וכו'
2. מוסד דתי - מוסד שבו מתרחשות פעילויות באופן ישיר או עקיף הקשורות לדת, או שקיום עניין דתי מסוים בו מוכר, או שהוא מטפל בצרכים דתיים באנשים שחייהם מונחים בהנחיות דתיות, חוקים או עקרונות דתיים. במילים אחרות, מדובר במוסד שמגיש לאנשים תוכן הקשור לדת, ועונה על צרכים דתיים, בין אם באופן ישיר או באופן שאינו ישיר, כגון לימוד עקרונות דתיים, היסטוריה של הדת, או פעילויות חברתיות המבוססות על הדת.
הפרדה בין מימון מדינה למוסדות דתיים
3. מוסד ציבורי לא יקבל מימון מכספי המדינה אם נמצא כי יש בו עניין דתי או שהוא משמש בעיקרו קהל דתי לצרכים דתיים או לאינטרס שבסיסו הוא עניין דתי, וזאת גם אם המימון הוא בדרך של סבסוד חלקי בלבד או האינטרס הוא לא באופן שקוף דתי, אבל ברור לכל בר דעת שהוא משרת אינטרסים דתיים.
4. על אף האמור בסעיף 3, אין בחוק זה כדי למנוע ממוסד ציבורי שאינו מוסד דתי לקיים פעילויות שאינן דתיות אף אם רוב או כל משתתפיהן הם אנשים דתיים.
5. אין בחוק זה כדי לגרוע מזכותם של אזרחים דתיים להקים לעצמם מוסדות דתיים על חשבונם שלהם, או לשלול את חופש הפולחן.
הוראות לגבי לימודי דת והיסטוריה
6. תהליך לימוד ההיסטוריה של הדת היהודית במוסדות החינוך ייפתח באמצעות העמותה להפרדת הדת מהמדינה. העמותה תקבע את היקף ותוכנית הלימודים באופן מאוזן כדי לאפשר הכרת ההיסטוריה של העם היהודי מזוויות שונות, תוך מניעת לימוד דתי המשתמש בכספי הציבור. התכנים הקשורים לדת יהיו אסורים במוסדות החינוך המקבלים מימון מהמדינה. תולדות העם היהודי יוצגו כתולדות הלאום היהודי, אשר בעברו היה ברובו דתי, והיסטוריה זו תועבר כחלק מלימודי ההיסטוריה של העם.
7. חוק חינוך חובה יכלול לימודי ליבה אזרחיים. על כל אזרח לדעת היטב את זכויותיו ואת חובתיו כלפי המדינה, אין הדת פוטרת את האזרח מחובתיו וזכויותיו האזרחיות, אשר שוות לכלל האזרחים.
ביטול מוסד הרבנות והכשרות
8. מוסד הרבנות הראשית והרבנות המקומיות יבוטלו.
9. חוקי ההכשרות יבוטלו. יתאפשר לכל אחד להכשיר מוצרים לפי הסטנדרטים שהוא מגדיר לעצמו, ולפרסם את הסטנדרטים האלה באופן שקוף.
נישואין וגירושין אזרחיים
10. המדינה תכיר אך ורק נישואין אזרחיים בלבד, בלי קשר לדת או מין. המדינה לא תכיר בנישואין דתיים.
11. נישואין אזרחיים יהיו עם תוקף משפטי כמו נישואין דתיים לפני חוק זה.
חופש פתיחת עסקים בשבתות וחגים
12. בעלי עסקים רשאים לפתוח את עסקיהם בשבתות ובחגי ישראל ללא הגבלה. לא יוטלו עוד קנסות או עונשים על פתיחת עסקים בימים אלה.
13. חגי ישראל כחגים לאומיים
חגי ישראל ימשיכו להיות חגי המדינה. יש לציין בפרסומים רשמיים כי מדובר בחגים לאומיים ולא דתיים.
14. חופש תחבורה ציבורית בשבתות וחגים
תחבורה ציבורית תפעל באופן רציף, ללא הפסקה, בכל ימות השנה לרבות שבתות וחגים. בהתאם לביקוש ולהנחיות משרד התחבורה.
15. במקרים שבהם מתעוררות שאלות לגבי הגבולות בין דת ומדינה - הרשות השופטת תחמיר באופן ממוחשב בהתמודדות עם התחום האפור. החמרה זו תמנע ממציאת תרגילים שיכולים להכיל ניצול של פערים בהגדרות והוראות. המדינה תשתמש באמצעים הדיניים שברשותה על מנת להבטיח שהפרדה בין מדינה ודת מקובעת בצורה משפטית, ושהקבלה על המדינה של תפקיד דתי חלקי או עקיף לא מתאפשרת בשום צורה .העמותה המפקחת על הפרדת דת ומדינה, תהיה אחראית על להגיש תביעות לבית המשפט על הפרות של חוק זה, וכן לפסול מידית מימון ממשלתי של מוסדות המפרים את החוק באופן שקוף ובוטה.
סיבת החוק: הסעיף הזה נוסף לחוק על מנת לגבור על פערים בהגדרות והוראות ההפרדה בין דת ומדינה, ובמיוחד להתמודד עם התחום האפור ביניהם. התחום האפור הוא האזור בו מתעוררות שאלות לגבי הגבולות הדקים בין דת ומדינה, שיכולות להוביל לביטויים פרקטיים ולמחלוקות משפטיות.
בהוספת סעיף 15, החוק מעניק גישה יותר קשה למציאת תרגילים שיכולים להכיל ניצול של הפרשים ופערים בהגדרות והוראות ההפרדה בין דת ומדינה. בעצם זה מהווה החמרה במתן התשובה לשאלות הקשורות להגבולות והפרשים בין המערכות הדתיות והמשפטיות. כלומר, המדינה מחמירה בהתמודדות עם התחום האפור ומבטיחה שלא יהיה ניצול של הפרשים ופערים בהגדרות והוראות החוק. הסעיף מבקש מהרשות השופטת לפעול בצורה חמורה יותר כדי להבטיח את הפרדת הדתות מהמדינה באופן משפטי ולמנוע מימון מכספי ציבור, של אינטרסים דתיים שמתקיימים באופן עקיף או חלקי. וכן חקיקת חוקים שאינם חוקי יסוד, אשר מקדמים אינטרסים דתיים.
16. משמעות המדינה כמדינה יהודית היא שמדובר במקום מגורים ומפלט לעם היהודי, הקשור באופן מיוחד להיסטוריה, הזהות והקיום הלאומי של העם היהודי. המדינה ברת זיקה מיוחדת ליהדות ומכילה סמלים וחגים לאומיים בהתאם ללוח השנה היהודי, וליהודים יש זכות השבות אל המדינה. עם זאת, משמעותה של המדינה אינה מתייחסת כלל לתכונות של תאוקרטיה יהודית, אלא כמדינה יהודית בהיבט המקומי והלאומי, עם ערכים דמוקרטיים והתכונות של המוסדיות המקובלות במדינות המערביות. במובן זה, צביונה של המדינה הוא לקיים ערכים דמוקרטיים חילונים ולפעול בהתאם לאופן פעולה של מוסדות המדינה, בדומה למתרחש במערכת הדמוקרטית המודרנית שמיושמת במדינות רבות נוספות אשר הפרידו דת ומדינה, אך עבור הלאום היהודי. תפקידה להבטיח את האפשרות של קיום הדת היהודית לצד דתות נוספות ללא פגיעה בחופש פולחן, ולא לקדם אינטרסים של יהדות, או להוות מידה של תאוקרטיה יהודית.
17. יבוטלו כל החוקים הנוספים אשר נועדו לשרת אינטרסים דתיים ולו באופן עקיף. על העמותה להפרדת הדת והמדינה, וכן על הרשות השופטת לקבל החלטה לגבי כל חוק ספציפי. יש לפעול מתוך רגישות לחופש פולחן, ולחופשי יסוד אחרים, אך לא לאפשר קידום אינטרסים זרים בחקיקה, ושימוש במוסדות המדינה למען דת.
18. לא תינתן אפשרות לעשות גיור או להפוך ליהודי, חוק השבות יחול רק על יהודים שבאופן היסטורי מוכח הוגדרו כיהודים, ואף נרדפו בשל יהדותם. יחד עם זה הגדרות מיהו יהודי, יכללו גם אנשים עם מורשת יהודית שאינם בהכרח מוגדרים כיהודים על פי הלכה.
