17 שנה לבלוג "פנימי גובלן"

היום הבלוג 'פנימי גובלן' מציין 17 שנים להיווסדו !!!
הייתה לי תקווה לכתוב פוסט חגיגי בישרא שעלה שלשום בחזרה לאוויר והצלחתי להכנס לדף העריכה ולכתוב פוסט ראשון,אבל עכשיו גם המחשב הנייד וגם הסלולרי מסרבים להכניס אותי לדף העריכה ואני לא יכול לכתוב שם.
אז רק רוצה לומר תודה גדולה גדולה לכל אלה שמלווים אותי במסע הארוך הזה.
לא אתחיל להזכיר שמות כי זה לא יגמר.
רק רוצה לספר לכם שבשבועות האחרונים אני עסוק במציאת אנשים שהיו איתי בגדוד התותחנים 403 ולחמו איתי במלחמת יום כיפור,העיסוק בזה, כל כך מרגש ואינטנסיבי שזה לוקח את רב זמני,
פתחנו קבוצת וואטס לפני 11 יום והצלחנו להגיע ל30 איש,אנחנו מקווים שכשניפגש עם קצינים בכירים מהחייל הם יספקו לנו רשימות של אנשים ששרתו איתנו והאיתור יהיה קל יותר.
שוב מודה לכל אחת ואחד שמגיב כאן
אתם טובים אני משתדל

ישראבלוג חזר !

טוב אז,כמו שכתבתי בלילה,ישרא חזר!
הנה ההסבר של צוות ההצלה למי שרוצה לראות את הבלוג שלוhttps://m.facebook.com/groups/305275222955376?view=permalink&id=1713329832149901

 הוא ירד באוגוסט 19 מהאוויר וחזר אתמול 27.5.20.
9 חודשים עברו מאז ירד והמצחיק שבעוד 3 ימים אני מציין 17 שנה לכתיבה אינטרנטית,16 וחצי שנה בבלוג בישרא וחצי שנה יומן רשת בבלוגספוט.
אז ישרא חזר אבל מקרטע,כלומר אפשר להעתיק את הכתובת מפוסט החזרה של ישרא שנכתב על ידי מתן ולהגיע ישירות לבלוג 5 ואז דרך הקישור בתגובות הגעתי לבלוג שלי,רק שלא כולם הגיבו בבלוג 5 ולא לכולם יש שם קישור לבלוג שלהם.
אז לי יש ונכנסתי לפוסט האחרון שכתבתי,אבל מה זה עוזר כי כשאני מנסה לצאת מהבלוג ועולה לי מסגרת של שם משתמש וסיסמה,אני לא זוכר אותן.
ואם אני כותב בשורת החיפוש את הכתובת שמתן כתב בצרוף מספר הבלוג שלי,לא עולה לי כלום,למרות שכמה בלוגרים אמרו שצריך סבלנות כי זה עולה לאט,אבל כמה לאט זה עולה,אני ממתין כבר יותר מ10 דקות מול המחשב הנייד ולא קורה כלום.
ונכנסתי בבלוג 5 לשחזור סיסמה וביקשתי לשחזר,לדעתי שמעתי מאיזשהו מקום צחוק עמום כזה כאילו לומר לי ,סיריאסלי??? עכשיו באים? כאילו מי בדיוק ישחזר לך שם משתמש וסיסמה בזמן שעבדנו ברשת 13? חשבנו שלא תחזרו כבר,אז עשינו עם כל שמות המשתמש והסיסמאות קולולולו,היה לנו משעמם בלעדיכם,פתאום לא היו מריבות רשת,נצנצים ורודים,כל מיני נביאים שחוזים את קץ העולם או ההיפך,אז מה נשאר לעשות חוץ מקולולו מסיסמאות ושמות משתמשים?
אבל טוב שישרא חזר ,גם אם אי אפשר כרגע לכתוב
תודה ל  Matan.L.Eliyau ול Joanna Ouaknine ושאר הצוות,בלי החלומות והעזה שלכם,זה לא היה קורה
יאללה תיהיו טובים

מקרה הזוי

טוב,עכשיו אני רוצה לכתוב על משהו הזוי שקרה לנו שלשום,זה יהיה טיפה ארוך אבל השארו עמנו:
שנים רבות אנחנו קונים קנייה שבועית בחצי חינם(לפעמים היא אחרי שבוע וחצי ) בגדול משתדלים לשמור על מסורת של קנייה שבועית,השלמות אנחנו עושים במכולת הטובה שליד ביתנו שמה לעשות באופן טבעי מוצריה יקרים יותר מאשר בהיפר).
ככה בחורף ובקיץ בשמש ובגשם,אנחנו כבר יודעים באיזה מסדרון ובאיזה מדף המוצרים המועדפים עלינו נמצאים ואנחנו די מתקתקים את הקנייה,הבעיה בחצי חינם שהחלק של הירקות והפירות נפרד משאר ההיפר וזה ניג'וס,אבל גם אותו אנחנו כבר מתקתקים.
השנים עברו ולנו המסע הזה של לנסע להיפר לאסוף את המוצרים אחכ להכניס אותם לסלים שאנחנו מביאים איתנו ואחכ לעלות הכל הביתה,הפך יותר קשה,אז נכון הבנים עזרו ,רק שלא תמיד הם היו זמינים וכשלא היו ,התקשנו.
ובשנה האחרונה אמרו לנו,תקנו און ליין ברשת,יביאו לכם את המוצרים עד הבית,כולה 30 שקל משלוח,אז בזמן הקורונה לא יכולנו להזמין און ליין בגלל עומס ההזמנות אבל עכשיו שהקורונה שקטה בנתיים והמשק חוזר החלטנו לנסות.
בחצי חינם זה לא התאפשר כי מינימום ההזמנה היא 600 שקל ולא תמיד אנחנו מגיעים לסכומים האלה,את רמי לוי אנחנו לא מחבבים וככה הגענו לשופרסל.
זוגתי נכנסה לאתר של שופרסל,מילאה את הפרטים ,שקדה על הזמנה מדוייקת של מוצרים,שילמנו בחדווה וחיכינו בנשימה עצורה שהמשלוח ינחת על סף ביתנו ביום רביעי בין 19:00 ל21:00.
ב21:30 כשאף שליח לא נראה באופק זוגתי התקשרה לשרות הלקחות של שופרסל ותהתה איפה המשלוח המובטח,
אה ובזמן שאנחנו מחכים היא מקבלת סמס משופרסל שהמשלוח בדרך ושנתכונן,סידרנו את הבית,ניקינו אבק מהפאנלים,פרסנו שטיחון אדום ליד הדלת ונאדה,אין שליח ואין משלוחה.
מסתבר אחרי בירורים מעמיקים התברר שמי שקלטה את ההזמנה שלנו כתבה כתובת שגויה והמוצרים היקרים שלנו נחתו בדלת ביתם של משפחת מגידיש במושב עוזה שנמצא עד כמה שידיעתי מגעת על כביש 40 בין אשדוד לאשקלון.🤓 בהתחלה המוקדנית ניסתה לומר לזוגתי שהיא טעתה ברישום הכתובת שלנו,זוגתי בחורה סבלנית בדרך כלל מבית תרבותי ,התאפקה לא לצאת עליה ואמרה לה שהיא גרה 30 שנה ביישוב אזור,היא לא שמעה מעודה על מושב ששמו עוזה שנמצא עשרות קילומטרים מאיתנו ולכן לא הייתה  יכולה לכתוב שם של מקום שהוא לכאורה מקום מגוריה  בעיקר כי לא ידעה על קיומו.
השעההחלה להתאחר,המוקדנית אמרה "שלא נעים לה" לצלצל למשפחה שלסף דלתה הגיעו 2 משלוחים🤣 בלי הסבר
אני מבינה את זה כך זוגתי,אבל למה נעים לכם להשאיר אותנו עד השעה הזאת בלי משלוח,נדבר שוב בבוקר הציעה המוקדנית?
זוגתי הטובה למרות תרבותיותה וסבלנותה התפוצצה עליה ואמרה לה שמעולם לא נתקלה בשרות עלוב כמו זה ובמהלך הלילה תשקול אם לבטל לגמרי את המשלוח ותודיע להם בבוקר.
נו כנראה שנמשיך לכתת רגליים ולקנות כאחד האדם,חסל כרגע סדר און ליין.
פרולוג: במהלך יום אתמול העליתי את הפוסט הזה לדף הפייסבוק שלי ושלחתי אותו כהודעה לאתר של שופרסל,מייד אחכ התחילה סדת טלפונים בהולה של שופרסל לזוגתי שביקשו לשלוח לנו משלוח חדש,לא הסכמנו,אני לא אומר שלא ננסה לקנות דרכם שוב,אתמול זה היה מוקדם מידי גם לנוכח העובדה שהם התקשו להודות בטעותם וניסו לטפול על אישתי את האשמה שהיא לכאורה כתבה את הכתובת במושב עוזה. יה אהבלים איך אישתי החכמה יכולה לכתוב כתובת בה היא לא גרה כדי לקבל משלוח מההיפר שהיא זקוקה לו ולרשום שם של יישוב שעל קיומו היא שמעה בפעם הראשונה משרות הלקוחות שסיפרו לה שהמשלוח נשלח לשם.
בסוף הם ביטלו את החיוב והוסיפו עליו 50 של פיצוי על עוגמת הנפש
אחכ הלכנו לחצי חינם,רק על התורים בקופות של יום חמישי הייתי דורש פיצוי מוגדל,טפי על שופרסל.
אגב בכלל התכוונתי לעלות פוסט אחר על משהו שמעסיק אותי בשבועיים האחרונים מאוד אינטנסיבי,על הסוללה שלי במלחמת יום כיפור,אבל זה בפעם הבאה.
אני סיימתי,תיהיו טובים

נבחרתי לשר לעניני שנ"ץ ומורשת בממשלת נתניהו גנץ ( ולהעיר אותי רק אם מישהו מת)

נתניהו מינה אותי לשר לעניני שנ"ץ ואיכשהו הרגשתי שזה פחות מכבד אותי,אז ביקשתי שיוסיף לכותרת הזאת גם את עניני המורשת,הוא שאל איזה מורשת אמרתי לו אנא עראף בטח לשנ"ץ יש מורשת,הרי אני ירשתי את השנ"ץ מאבא שלי,ז"ל שהיה עוזב את המשרד שלו ב13:30 בול,נוסע הבייתה,אוכל צהריים ונכנס לישון ואוי ואבוי אם מישהו היה מצייץ בבית,לו היה מוסד כזה שמי שמכה את ילדיו,טוב לא בדיוק מכה,בואו ,לטמה כאן וצ'פחה כאן שהיום כמובן נחשבים אלימות אבל אז זה היה בקטנה,רק השכן שלנו א. שהיה מכה את בנו א. היה מוציא את חגוריו מכנסיו ...אבל  רגע אנחנו בהשבעת ממשלה מה אתה מספר כאן בובמייסס !!! רק רציתי להראות לך כבוד ראש הממשלה הנדיב שזה עובר מדור לדור,תגיד תודה שלא ביקשתי להיות אחראי על ההגדה של פסח.
אמר לי טוב,אבל אתה עובד מהבית,ברור אמרתי,אני חסכן ידוע,לא צריך משרד ולא נהג ולא מזכירה,אני מצויין בזום גם בימים רגועים,סלמתק אמר ביבי וחיבק אותי,כן כן חיבק,מה נראה לכם,מרפק נתן לי?  מה אני,גנץ? טפי בזבזן כספים ינעל רושלק

טרילוגיה,פרק 3 ואחרון

טוב,אז הנה הפרק השלישי בטרילוגיה:
היו לנו כ7 חודשים של חופש בין השחרור של הילד האמצעי, לגיוס של הילד הצעיר וקצת שכחנו מהצבא בפרק הזמן הזה.
הצעיר התגייס ביולי 2017 למחזור ששרת שנתיים ו10 חודשים או שנתיים ושמונה חודשים,אני לא יודע אם הקיצור הזה נמשך אחרי שגוייס או חזר להיות 3 שנים כמקודם.
היו לו ציפיות גדולות מהשרות הצבאי,הוא הושפע מאחיו ומכיון שגם הוא יועד לגבעתי הוא רצה להגיע לסיירת.
נחזור קצת אחורה,כתבתי בעבר שלילד היה קשה עם מסגרות,יש ילדים כאלה,יש להם קושי לקום בזמן לבית הספר,להשאר בו עד סוף שעות הלימוד ועוד כהנה וכהנה
והיו לו ולנו הרבה התקלויות עם "החוקים" של בית ספר.
לתומנו חשבנו שכשהוא יסיים את בית הספר ויעבור למסגרת הצבאית יהיה לנו יותר קל.
אז חשבנו,בפועל קרה ההיפך בדיוק.
כבר בטירונות התחילו בעיות,הוא חלה ואסרו עליו לעשות את הגיבוש לסיירת ואחכ החברה שהייתה לו,חברה ראשונה,אהבה ראשונה, החליטה לעזוב אותו  וביחד עם הקושי הפיזי של האימונים הוא נשבר מנטלית וקצת פיזית והתחילו בעיות.
בשלב כלשהו בטירונות הוא החליט שהוא רוצה לצאת ממסלול הלחימה,מן המפורסמות הוא שמאוד קשה עד בלתי אפשרי לצאת מלוחמים ולעבור למפקדה,ודאי באמצע הטירונות,אבל הוא החליט וכל מה שניסינו לעשות לא עזר.
המזל הגדול שהוא מאוד קשור אלינו וככזה הוא שיתף בעיקר את אמא שלו בכל מה שעובר עליו.
כשהמפקדים שלו לא נענו לבקשותיו הוא התחיל לעשות נפקדות ,כלומר מחליט לעזוב את הבסיס ( בא"ח גבעתי נמצא בקציעות,רחוק,לא 2 מטר מהבית) יוצא מהבסיס,כשעולה לאוטובוס הוא מצלצל למפקד שלו ומיידע אותו שהוא בדרך הבייתה לעשות נפקדות,שלא ידאגו לו:-)
ככה זה נמשך ונמשך.
באיזשהו שלב הבית שלנו הפך לאתר עלייה לרגל לקציני היחידה,כך באו והלכו סמלי מחלקה שניסו לשכנע אותו לחזור,ככה הגיע המ"מ וגם המ"פ ,אני זוכר קטע מגוחך שיושב אצלנו בסלון אחד מקציני הגדוד,אנחנו מסבירים לו שדיברנו עם הילד ,שדרשנו ממנו לחזור לצבא וההוא יושב ומחכה לילד שיחזור אחרי שיצא מהבית כי לא רצה לפגוש אותו,זה היה ערב לפני ערב ראש השנה ואנחנו צריכים לצאת לקניות אחרונות לפני החג, עד שאמרנו לאותו קצין שאנחנו חייבים לצאת ושיסלח לנו,אנחנו לא יכולים לשלוט ברצונות של הילד ולא נזרוק אותו מהבית גם אם טעה.
בסופו של דבר בערב ראש השנה יום אחרי ,הוא הגיע שוב בהפתעה,אמר לילד להכנס לג'יפ והחזיר אותו לצבא.
אנחנו כבר דמיינו שהילד יעלה למשפט צבאי וישפט למאסר לא קצר בכלא 6 אבל במקום זה המג"ד שוחח איתו שיחרר אותו הבייתה לחג,וגם שחרר אותו מפלוגת הלוחמים ונתן לו 11 ימי ריתוק בבסיס אחר אותן התחיל לרצות אחרי שחזר לצבא מחופשת החג.
נשמנו קצת לרווחה.
אחרי החג הוא חזר לצבא והתחיל לרצות את עונשו בבית המעצר בבסיס שדה תימן ליד באר שבע לשם הגענו אחרי שקיבלנו אישור לבקר למשך חצי שעה.
הוא סיים טירונות ונשלח לעיר הבהד"ים לקורס נהיגה אותו עבר בהצלחה והוחזר לגבעתי.
לא לקח הרבה זמן,לדעתי קצת פחות משנה ונמאס לו להיות נהג ושוב התחילו בעיות,פעם אחת כשהפר פקודה  נשלח לעשות שמירות בסוף שבוע אחרי שלא היה כשבועיים בבית בבסיס רחוק בבקעת הירדן ולא היו לו כבר בגדים להחלפה.
ביקש שנבוא בשבת לבסיס הזה ונביא לו,
איך קוראים לבסיס שאלתי והוא אמר מחנה תרצה.
לא שמעתי מעולם על המקום הזה,עשיתי גוגל וקצת חשכו עיני,מחנה תרצה הזה שוכן על גב ההר לכיון בקעת הירדן,אפשר להגיע אליו ב2 דרכים
דרך אחת די פשוטה,עולים על כביש 5 וחוצים את השומרון עד גב ההר. הבעיה שאתה נוסע בשטח שבו הפלסטינים לא מי יודע מה שקטים ולנו אין כמובן נשק ולא בא לנו להסתבך,הדרך השניה נוסעים עד בית שאן ומתחילים לרדת על כביש 90 עד הפנייה ימינה שלוקחת אותך בסוף למחנה תרצה.
בחרנו באפשרות הזאת,עד הירידה ימינה מכביש 90 הכל בסדר,אבל אז אתה נוסע בכביש לא מי יודע מה,רכבים פלסטינים נוסעים לפניך ומאחוריך,אתה נוסע בפאתי כפרים פלסטינים כאלה ואחרים וזה קצת לא נעים,אבל נוסעים,מה אפשר לעשות.הגענו למחנה תרצה הבאנו לילד אוכל ובגדים,רוממנו קצת את מצב רוחו ונסענו בחזרה דרך ירושלים בחזרה הבייתה.
לאחר ההרפתקה הזאת הוא הפסיק להיות נהג ועבר להיות שקמיסט בסיירת גבעתי שהוא נע בין משמר הנגב לשבי שומרון.
הבעיות קטנו ,הוא הסתדר טוב יותר בתפקידו החדש בעיקר כי שרת שבוע שבוע,כלומר שבוע בצבא ושבוע בבית.
אני שהייתי לוחם בתותחנים,שבני האמצעי היה לוחם בסיירת גבעתי וחינכתי את ילדיי לתרום ככל יכולתם עבור המדינה,התאכזבתי מאוד בהתחלה שהצעיר לא הלך בעקבות אחיו,לא כעסתי ולא ניסינו להשוות ביניהם,הדרישה היחידה שהייתה לנו ממנו שיסיים את הצבא,לא משנה באיזה תפקיד.
אז גם הבנתי שלא כולם מתאימים להיות לוחמים,לא כולם מתאימים למסגרת כזאת או אחרת.הצבא אגב היום מבין את הדברים האלה ובא לקראת חיילים מהסוג הזה,
העובדה שהם באו לבקר בביתנו,ראו את הבית והמשפחה,הבינו שהוא מגיע ממשפחה נורמטיבית ושהוא חריג עבורם וצריך להתייחס אליו אחרת,לא ללכת בכוח נגדו כי למי ומה זה יואיל?
למדתי לקבל את בני כמות שהוא,בלי לשפוט,בלי לצעוק ובלי לחשוב שהוא מסוגל לדברים כשהוא לא.
זה היה שיעור מאוד חשוב,לא איבדנו את הילד,הוא נשאר הילד החם הפתוח השמח והנדיב שהוא וזה שיעור מאוד חשוב.
ב19 באפריל הוא סיים את שרותו הצבאי כחוק ויש לו תוכניות לטווח שאחרי הקורונה.
אני סיימתי,תיהיו טובים

עצמאות בימי קורונה

אני זוכר שאני כותב טרילוגיה ,אבל הגיע יום העצמאות שעליו אני רוצה לכתוב ולכן הפרק השלישי יחכה מעט.
יש יתרונות לקורונה,לא נחמד להיות סגור בבית,לא נחמד ללכת עם המסיכה הזאת שמגרדת ועושה אדים במשקפיים,לא חביב להגיע להיפר ולגלות שאין מצרכי מזן בסיסיים למרות שבסופו של דבר לא חסר לנו כלום.לא נחמד כמובן לשמוע על אנשים מתים ונדבקים ועל הזיגזג האין סופי של משרד הבריאות,אבל בתוך כל אלהיש לקורונה יתרונות:
2 מילדיי בבית,מעולם קודם (מאז שהם ילדים בוגרים הכוונה)לא הייתה תקופה שהם היו איתנו כל הזמן,פתאום הבית מלא, הם יושבים איתנו חלק מהזמן,לא כל הזמן כמובן כי יש להם עיסוקים אחרים משלהם)
הם עושים בבית דברים שלא עשו בעבר,בעיקר נסיונות בישול ובני הצעיר התגלה כאן ככשרוני בתחום,הבת הבכורה נוטה יותר לאפייה וכמעט בכל שבת מאז פרוץ המאורע היא אופה חלה !
חווייה חדשה לגמרי,לא צריך לומר שהתקרבנו,זה עושה אותי מאושר,פשוט ככה,כיף לי להסתכל עליהם מבשלים לעיתים ביחד,חבל שהילד השלישי לא נמצא וחווה גם הוא את החווייה הזאת,אבל השלישי התחיל להגיע משבוע שעבר לארוחות שבת,לא מעניין אותי שהוא לא גר בבית ומאזהרות משרד הבריאות וסוכניו,אני רוצה שהבן שלי יגיע הבייתה לארוחות שבת,הצענו בערב שישי שעבר לדודה ש. גם לבוא,היא העדיפה להשאר בביתה עדיין,בשבת הלכנו לבקר אותה,בפעם הראשונה אחרי חודשיים או משהו,ישבנו רחוקים אצלה בבית,אבל ראינו אותה,בערב שבת הזה,הערב אולי היא תבוא לארוחת ערב,מבחינתי ברגע שחוזרים למסלול אני מסיר את ההגבלות לעצמי.
אני עדיין בסיכון ויוצא מהבית מעט מאוד.
אם נחזור לנושא שלשמו התכנסנו אומר כך:
כבר כמה שנים שאני לא צופה בטקס הדלקת המשואות שפעם היה הטקס הכי מרגש והכי מצמרר והכי אהוב עלי ,הוא וכל הקונספט של חגיגות יום העצמאות הפכו למשהו רדוד,פוליטי ימני,לאומני על סף הפשיסטי
לא מצאתי לא חלק ולא נחלה במפגן הלאומנות מטעם הזה.
כמובן שהתקשורת שותפה לשטיפת המוח המאסיבית של השלטון ולא טורחת להבין שדברים השתנו כאן.
היא משתפת פעולה עם הרדידות עם הדביקות המאוסה,נותנת במה לזמרים שאין מה לשמוע אותם,כי הם הפכו פניהם ושרים שירי אחדות מזוייפים על שבט אחים ואחיות ועל עמאחד כשרק לפני רגע ראש הממשלה של כולנו ולהקת מלקקי התחת שהוא גורר איתו חשבו שכל מי שלא מתיישר עם הקו הלאומני ימני הוא בוגד ,עוכר ישראל שרוצה באובדנה של מדינת ישראל,אז איך דקה אחרי זה אתם מדקלמים דפי מסרים של אחדות?
השארתי את הזמרמרים בלירה,את הפוליטיקאים העלובים ואת תוכניות הטלויזיה מעלות המורל של עכברי שדה,מאחורי,פתחתי vod וראיתי מערב יום העצמאות עד צאתו סדרות טלויזיה כמו שיקגו פייר או שיקגו מד,קלילות ונחמדות שהקלו עלי לעבור את החג.
זאת ועוד,לא פתחתי עיתון כבר ימים רבים,העיתון מגיע בבוקר,שוכב עד הערב באריזתו,מבוייש בצד ואין לי חשק לקרוא.אם הייתם אומרים לי לפני כמה שנים שיגיע היןם שבו לא אקרא עיתון,לא הייתי מאמין לכם,הייתי מכור לקריאת עיתון יומי ,כל יום.
יוםבלי עיתון היה מבחינתי יום לא שלם ובימים האלה אני שוקל ברצינות לבטל את המנוי,יש לי אפליקציות,קופצ  ידיעה ,אני קורא את כותרתה,אם היא מענינת אותי אני נכנס לקוראה ואם לא,אני מוחק אותה.
פלא פלאים.
מבחינה כלכלית לא נפגענו,אני ממשיך לקבל את קצבת הזקנה ואת כספי קרן הפנסייה,זוגתי עבדה כל החודשיים האלה כעובדת חיונית וקיבלה שכר מלא ובסוגיה הזאת,באמת התמזל מזלנו,לא נצרכנו לגעת בכספי החסכונות והמשכנו כרגיל.
מקווה שחוקי הקורונה יחזיקו עד לג בעומר ,אין לי שום בעיה שיוטל סגר ולא יהיה אפשר להדליק מדורות,זו תיהיה חגיגה  יפה של מתנגדי זיהום הסביבה על מזהמי הסביבה שמתעקשים להדליק מדורות על כל מטר מרובע.
אין לי בעיה גם שיטילו סגר על מירון,עבודת האלילים הזאת יכולה להדחות בשנה,עדיף שיהיו בריאים ולא ידבקו וידביקו.
אגב ביישובנו הקט בשיא המחלההיו כאן כ30 חולים,עכשיו בעידכון האחרון אנחנו עומדים על 8,9 חולים וזה מאוד מעודד.
יאללה הגיע מאי,יום שישי,
אני סיימתי תיהיו טובים
ישרא אגב יעלה בשבועות הקרובים באופן סופי.אעדכן