קודם עניין טכני:
אני מפרסם את פוסט הבלוגולדת ערב לפני, בניגוד לפעמים הקודמות שכתבתי פוסט ביום הבלוגולדת ממש. התגעגעתי ואין לי סבלנות לחכות למחר.
שלשום בבלוג שפתחתי לפני שבוע בבלוגספוט אחרי שהתייאשתי מהאפשרות שישרא יחזור, כתבתי פוסט שהוא פרומו לפוסט הזה , בדמות וידאו מההופעה המצוינת של אביב גפן יקיר הבלוג.
ביחד עם ברי סחרוף, אביתר בנאי ושלומי שבן, שרים את השיר "יומן מסע"
היום ביום ההולדת של הבלוג אני רוצה קודם כל להביא הנה את המילים :
אינספור שבילים ויציאה
רושם בתוך יומן מסע
להתערבב ולא להיבלע
רושם בתוך יומן מסע
והיה אם מישהו בא אל תסתובב
כי זה תמיד יכול להיות
זה שידליק לך את הלב
יפרוק את הכאב בשלווה
מגע הרוך גובר על המכה
רושם בתוך יומן מסע
כולנו עשויים אבק של אהבה
רושם בתוך יומן מסע
מביטים למעלה ונושאים תפילות
כשבינתיים שוכחים שהמשמעות לחיות
היא לשאול את השאלות ולענות
והיה אם מישהו בא אל תסתובב
כי זה תמיד יכול להיות
זה שידליק לך את הלב
יפרוק את הכאב ..בשלווה.
ישראבלוג היה לי בית מה31 במאי 2003
מצחיקה באופן מריר סמיכות האירועים שקרו בתאריכים האלה, שקשורים דווקא לכדורגל.
ב30 במאי 2003 כשלה קבוצת הכדורגל של הפועל ירושלים בניסיונה להפעיל לליגה גבוהה יותר
וב29 למאי למאי 2019, אתמול למעשה, נגוז החלום של קבוצת הנוער של הפועל קטמון שקמה על חורבותיה של הפועל ירושלים
כשכשלה והפסידה להפועל רמת גן ולא תעלה לליגת העל.
אז ב2003 פרשתי לגמרי מענייני כדורגל, בעצם כבר שנים קודם.
ועכשיו אני מודה לקבוצה המופלאה שלי שהגענו עד הלום ומאמין שהיא תעשה את זה בעתיד הלא רחוק.
אני כותב בישרא כאמור 16 שנה, ישרא זה בעיקר מראה שדרכה הסתכלתי על עצמי.
השתניתי בתהליך הכתיבה
למדתי,למדתי מהאנשים שכתבו ועדיין כותבים כאן
למדתי לקבל את עצמי עם כל טעויות העבר
למדתי לסלוח
למדתי לקבל מהמילה קבלה ולהבין שיש לי קושי שהולך ומתרכך עם השנים בסוגיה הזאת
אני ממשיך ללמוד,זה לא קל
יש לי משפחה מופלאה, בתי הבכורה הייתה בת 10 כשהתחלתי לכתוב, בני האמצעי בן 8 וחצי ובני הצעיר בן 5.
עם השנים הפכה בתי היום כמעט 26 לאשה צעירה ויפה ו 2 הבנים 24 ו21 עוד מעט, (בהתאמה), הפכו גברים צעירים ויפים ואני מתענג כשאני מסתכל על שלושתם.
וזוגתי, אצטרך לומר הרבה מילים אם ארצה לכתוב על זוגתי הפרטית ולכן אומר שאני מודה לה על האישה שהיא, על האימא המופלאה שהיא ועל העובדה שהיא מאפשרת לי הרבה מקום לעשות את הדברים שאני אוהב לעשות.
הימים שלי בישרא מבחינת סטטיסטיקה הם הצלחה מאוד גדולה למה שאני מביא איתי לכאן.
זה יומן רשת, אין בו יותר מידי סנסציות, אבל כנראה שיש ביקוש לדברים שהם אמיתיים, שהם יוצאים מהלב ,בלי חשש של מה יגידו
ישרא היה כל השנים "סייפ ספייס" שאפשר לומר בו את הכל בלי להישפט אוטומטית
בלי להתבייש להתייחס לכישלונות, והחיים הם לא רק הצלחות.
מספר המינויים שלי הוא לדעתי בסביבות 200 ועוד כ- 100 במייל
מספר הכניסות נושק ל 450 אלף והייתי שנים רבות בראש כל הטבלאות למיניהן
לא תמיד זה עשה לי טוב
ואם יש משהו שאני שמח עליו שבפלטפורמה החדשה אליה עברתי אין תחרויות מהסוג הזה.
אני רוצה להודות לכל מי שקרא כאן והגיב,לא אתחיל לנקוב בשמות כי זה לא יסתיים,
רק רוצה לומר תודה ל 3 אנשים יקרים
לקנקן התה ולאמפריאטי שפתחו את הלב שלהם ועזרו לי להיקלט בסביבה החדשה אליה הגעתי
ולשדות זכרו לברכה על מה שהוא היה ועל מה שלמדתי ממנו
קחו וידאו לסיום ,השיר שמילותיו כתובות בתחילת הפוסט מושר על ידי אביב גפן ושלום חנוך
זה שידליק לך את הלב
יפרוק את הכאב בשלווה
מגע הרוך גובר על המכה
רושם בתוך יומן מסע
כולנו עשויים אבק של אהבה
רושם בתוך יומן מסע
מביטים למעלה ונושאים תפילות
כשבינתיים שוכחים שהמשמעות לחיות
היא לשאול את השאלות ולענות
והיה אם מישהו בא אל תסתובב
כי זה תמיד יכול להיות
זה שידליק לך את הלב
יפרוק את הכאב ..בשלווה.
ישראבלוג היה לי בית מה31 במאי 2003
מצחיקה באופן מריר סמיכות האירועים שקרו בתאריכים האלה, שקשורים דווקא לכדורגל.
ב30 במאי 2003 כשלה קבוצת הכדורגל של הפועל ירושלים בניסיונה להפעיל לליגה גבוהה יותר
וב29 למאי למאי 2019, אתמול למעשה, נגוז החלום של קבוצת הנוער של הפועל קטמון שקמה על חורבותיה של הפועל ירושלים
כשכשלה והפסידה להפועל רמת גן ולא תעלה לליגת העל.
אז ב2003 פרשתי לגמרי מענייני כדורגל, בעצם כבר שנים קודם.
ועכשיו אני מודה לקבוצה המופלאה שלי שהגענו עד הלום ומאמין שהיא תעשה את זה בעתיד הלא רחוק.
אני כותב בישרא כאמור 16 שנה, ישרא זה בעיקר מראה שדרכה הסתכלתי על עצמי.
השתניתי בתהליך הכתיבה
למדתי,למדתי מהאנשים שכתבו ועדיין כותבים כאן
למדתי לקבל את עצמי עם כל טעויות העבר
למדתי לסלוח
למדתי לקבל מהמילה קבלה ולהבין שיש לי קושי שהולך ומתרכך עם השנים בסוגיה הזאת
אני ממשיך ללמוד,זה לא קל
יש לי משפחה מופלאה, בתי הבכורה הייתה בת 10 כשהתחלתי לכתוב, בני האמצעי בן 8 וחצי ובני הצעיר בן 5.
עם השנים הפכה בתי היום כמעט 26 לאשה צעירה ויפה ו 2 הבנים 24 ו21 עוד מעט, (בהתאמה), הפכו גברים צעירים ויפים ואני מתענג כשאני מסתכל על שלושתם.
וזוגתי, אצטרך לומר הרבה מילים אם ארצה לכתוב על זוגתי הפרטית ולכן אומר שאני מודה לה על האישה שהיא, על האימא המופלאה שהיא ועל העובדה שהיא מאפשרת לי הרבה מקום לעשות את הדברים שאני אוהב לעשות.
הימים שלי בישרא מבחינת סטטיסטיקה הם הצלחה מאוד גדולה למה שאני מביא איתי לכאן.
זה יומן רשת, אין בו יותר מידי סנסציות, אבל כנראה שיש ביקוש לדברים שהם אמיתיים, שהם יוצאים מהלב ,בלי חשש של מה יגידו
ישרא היה כל השנים "סייפ ספייס" שאפשר לומר בו את הכל בלי להישפט אוטומטית
בלי להתבייש להתייחס לכישלונות, והחיים הם לא רק הצלחות.
מספר המינויים שלי הוא לדעתי בסביבות 200 ועוד כ- 100 במייל
מספר הכניסות נושק ל 450 אלף והייתי שנים רבות בראש כל הטבלאות למיניהן
לא תמיד זה עשה לי טוב
ואם יש משהו שאני שמח עליו שבפלטפורמה החדשה אליה עברתי אין תחרויות מהסוג הזה.
אני רוצה להודות לכל מי שקרא כאן והגיב,לא אתחיל לנקוב בשמות כי זה לא יסתיים,
רק רוצה לומר תודה ל 3 אנשים יקרים
לקנקן התה ולאמפריאטי שפתחו את הלב שלהם ועזרו לי להיקלט בסביבה החדשה אליה הגעתי
ולשדות זכרו לברכה על מה שהוא היה ועל מה שלמדתי ממנו
קחו וידאו לסיום ,השיר שמילותיו כתובות בתחילת הפוסט מושר על ידי אביב גפן ושלום חנוך
תודה לכל מי שקרא וקורא כאן
אני סיימתי,תהיו טובים
רק אהבה ו care
