יום שלישי, 13 באוקטובר 2020

מעגלים נסגרים

 

כתבתי פוסט בישרא המחורבן,שלא שלח עידכון,אני מפרסם גם כאן

תודה לכם



כמעט 50 שנה עברו מאז התרסק בסוללת התותחים שלנו מטוס  קרב ישראלי,זו ללא ספק הייתה אחת החוויות הכי חזקות שחוויתי בחיי


עד השנה לא התעסקתי בהתרסקות המטוס,זה היה, מאוכסן אי שם בירכתיים כשהזכרון ככל שעובר הזמן הולך ודוהה באשר לארוע הזה.


אבל השנה חידשנו קשרים אחרי 47 שנים ומן הסתם סיפור התרסקות חזר לחיים.אחזור בקיצור רב על הפרטים לאלה שלא קראו עדיין.


ב7 אוקטובר 73 בשעות הבוקר,התרסק מטוס פנטום כ50 עד 100 מטר מהסוללה שלנו כשהמנוע של המטוס ניתק ממנו ועבר בסוללה בין ארבעת הטנקים בלי לפגוע באף אחד.


חשוב לומר שזה היום השני למלחמה,אין עדיין כוחות מילואים בשטח ואנחנו יורים רצוף משבת בצהריים בלי הפסקה ובעיקר יורים עלינו.


אלה הפרטים היבשים.


במסגרת ההכנות שאנחנו עושים למפגש הגדודי עלתה הצעה שבגלל הקורונה המתמשכת, נעשה מפגש זום גדודי שבו יספרו נציגי 4 סוללות ו3 מחלקות המיפקדה חווייה אחת מהמלחמה שלהם.


במסגרת הזאת ביקשתי מאנשי הסוללה שלי לעלות כל אחד מזוית הראיה שלו את סיפור המטוס


וכך קיבלנו 3 סיפורים שונים לגמרי אחד מהשני וזה די הפתיע אותי.


לא יודע איך אבל פתאום התחילה לנקר בי מחשבה שבעצם עברו 47 שנים ואף אחד מאיתנו לא בדק מעולם מה קרה באמת,כלומר חייל האוויר הוציא גיחה,המטוס נפגע והתרסק אצלנו בסוללה ואין על זה מילה אחת בשום מקום,כלומר משהו מתועד.


אז חלק מהזמן לא היה גישה למידע כי לא היה אינטרנט,אבל עכשיו יש וזו הזדמנות לדעת מה באמת קרה.


התחלתי כמו שהתחלתי את המסע לאיתור אנשים מהגדוד,כתבתי פוסט עם הסיפור המוכר ופרסמתי אותו בדף הפייסבוק של "מלחמת יום כיפור זכרונות וצלקות" ובסופו של הפוסט ביקשתי שיעזרו לי ויכוונו אותי למקומות שאפשר לקבל שם תשובות מדוייקות יותר.


מהתשובות התברר שהיו 2 טייסות פנטום שלחמו בגזרה הדרומית,מצאתי בפייסבוק דף של טייסת 201 שנקראת "האחת",שוב כתבתי פוסט עם השאלות ואז התברר שב7 לאוקטובר במהלך היום לא היו תקיפות של פנטומים בגזרה הדרומית,כל התקיפות רוכזו בצפון במאמץ לעצור את הסורים,קיבלתי מספר טלפון של טייס לשעבר מטייסת אחרת 69, שהטיס פנטום והוא סיפר שהיו גיחות הפצצה של פנטומים באותו יום מוקדם מאוד בבוקר שלמעשה חשוך ואז אם נפל מטוס זה לא היה יכול לקרות אצלנו, כי אנחנו ראינו את הנפילה וההתרסקות הגיחות בדרום חודשו כשהוא עלה לטוס ביום הזה ב4 אחר הצהריים של אותו יום,המטוס נפגע והוא נפלט ממנו ונפל בשבי.


מכיון שכל השנים חשבנו שהמטוס שהתרסק היה מטוס פנטום וכל הפרטים שגיליתי עד לרגע הזה סתרו את האפשרות הזאת פניתי לחבר שהוא חוקר היסטוריה צבאית עם גישה לארכיוני צהל וחיל האוויר וביקשתי שיעזור לי.


שלשום בערב המעגל נסגר.


ב7 לאוקטובר בשעות הבוקר יצא מבסיס תל נוף מטייסת הסקייהוקים 115,מבנה שקיבל משימה ואני מצטט את דברי המומחה:


"קלע על סוללות נ.מ. מצריות,השלב הראשון במבצע תגר 4 להשמדת סוללות טילים"


המבנה בהובלת טייס ושמו פדי שלסגנו קראו שמעון אש יצא לגיחה הזאת בגזרת איסמעיליה טסה.


בין 7ל8 בבוקר מטוס הסקייהוק של שמעון אש נפגע מאש נ.מ.,שמעון פלט את עצמו מן המטוס וצנח,המטוס הפגוע המשיך לטוס ונפל מזרחית לכביש טסה איסמעליה והתרסק ליד סוללת תותחים ישראלית.


גורלו של שמעון אש לא ידוע,הוא כנראה נפל בשבי ושם מת אבל גופתו לא הוחזרה ולימים נפוצה שמועה שנקבר  במדבר על ידי בדואים .


יהי זכרו ברוך.


מכיון שאני לא יכול לחשוף את הסיפור הזה לפני מפגש הזום ב29 באוקטובר אבל האדרנלין זורם  ואני חייב לספר למישהו,החלטתי לפרסם כאן,כי לכאן אף אחד מהגדוד שלא מגיע והסיפור לא יגיע אליהם ולכן כתבתי.פעמיים.


כי אתמול באמצע כתיבת הפוסט ישרא התנתק וכשחזר אחרי כ6 שעות,השחזור סרב לעבוד והנה אני שוב כותב את הפוסט בתקווה שהפעם ישלח.


עברו 47 שנים,הזכרון מתעתע,מה שזכור לכולם פנטום עם 2 טייסים הפך לסקייהוק שהתרסק בסוללה שלנו בלי אף אחד בתוכו.


על כל השאר,קורונה,הפגנות,שקרים של התקשורת ועל האיש הכי עלוב שקיים היום,בפוסט הבא.


אני סיימתי,תיהיו טובים


 


 


 

יום ראשון, 13 בספטמבר 2020

שקר הסגר

 בקרוב נכנס (כנראה) לסגר- עסקים רבים יקרסו, מספר המובטלים יעבור שוב את המיליון, קשישים ימותו או יחלו מדיכאון והכל בין השאר בגלל "תופעת טבע" יוצאת דופן שקיימת רק בישראל: בניגוד לכל אנומליה של מגיפה יש לנו במדינה כיום פי 2.5 יותר חולי קורונה קשים מבינוניים! הכל מסתבר בגלל רישום לא נכון של החולים במערכת הבריאות. רגע, אם זה נשמע לכם מוזר אז בואו הצטרפו אלי לקטע קצר מתוך אחת הישיבות הבלתי נתפסות שהיו בקדנציה הנוכחית בכנסת. זה קרה השבוע בוועדת הקורונה בכנסת שדנה בדיוק בעניין הזה של הסתירה בהגדרת החולים הקשים בישראל. 


הסיפור הוא שבישראל חולה קשה החל מיוני הוא כל מי שרמת הסטורציה שלו (כמות החמצן בדם) היא 93% ומטה (במקום 90%), שזה אומר שחולי קורונה בינוניים וקלים בישראל שאפילו לא אושפזו, הפכו ביום אחד במהלך יוני פתאם לחולים קשים (בהגדרה בלבד).  לפי ארגון הבריאות העולמי, שהוא בעצם הגוף שעל פיו מתיישרים מערכות הבריאות בעולם, הגדרת החולים הקשים המעודכנת היא אלו שיש להם סטורציה של מתחת ל 90% כמו שהוגדר אצלנו לפני השינוי ביוני. המשמעות היא שמספר החולים הקשים בישראל נופח בעשרות אחוזים, מה שגורם לממשלה לרוץ היום לסגר מהר לפני שהרחובות יתמלאו במיטות אשפוז לטיפול נמרץ. 


כשח"כ שאשא-ביטון עימתה  את ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, שרון אלרעי פרייס, עם הסתירה הזו בישיבה היא קיבלה תשובה, של איך אומרים, תחזיקו חזק שלא תפלו מהכסא.

 

שאשא ביטון שאלה אותה: "לפי ארגון הבריאות העולמי – איך מוגדרים חולים קשים?".

אלרעי פרייס ענתה: "אני לא רוצה להיכנס לזה".

שאשא ביטון לא ויתרה:  "למה? אני רוצה לדעת. לפי ארגון הבריאות העולמי. חשוב לנו לדעת כי אנחנו כל הזמן מדברים על שקיפות. אחר כך אנחנו אומרים אין אמון בציבור. גם אין אמון פה. ארגון הבריאות העולמי יצר איזשהו סטנדרט, שכנראה לפי זה מודדים את המדינות השונות, אז אנחנו לא יכולים להתנהל לפי איפה שבא לנו, לפי מה שקורה בעולם, ואיפה שלא בא לנו אז לא. ארגון הבריאות העולמי בוחן חולים קשים לפי איזה מדד?"

בתגובה אלרעי פרייס שנלחצה, פלטה מול שאשא ביטון ההמומה, שבשביל לדעת את הגדרת החולים הקשים היא צריכה להכנס לבדוק ב...בגוגל. כן, ראש שירותי הבריאות בישראל צריכה גוגל בשביל לדעת נתון בסיסי שעל פיו מכניסים מדינה שלמה לסגר. "אני לא יכולה לענות על זה" - סיפרה בישיבה, "אני יכולה לפתוח ולהסתכל על זה בדיוק כמוכם. אתם לא הייתם רוצים שגורם מקצועי של משרד הבריאות יישב פה ויגיד דברים לא נכונים….את ההגדרות של מה הנחיות, אנחנו כולם יכולים לפתוח בגוגל".


פה הוכנסה לדיון פרופ' גליה רהב (כן - ההיא שמופיעה כל הזמן בטלויזיה) והודתה שההנחיות להגדרת חולה קשה בישראל שונות מאשר בארגון הבריאות העולמי. כששאשא ביטון ניסתה להבין למה - ענתה לה רהב שזה בסך הכל עניין של "סמנטיקה".  "זה ממש לא סמנטיקה הולכים לסגור לנו את המדינה על סמך החולים הקשים" - הגיבה שאשא ביטון המופתעת (או שלא).

תשמעו אם זה היה סרט קומי, זה היה מצחיק, אבל גורל מיליוני אזרחים עומדים להחרץ על השטות הזו ועוד לא דיברתי על נושא אמינות הבדיקות וסיבות המוות שנדונו בוועדה. 

בקיצור - אם אנחנו חיים עכשיו בתוך מטריקס אז מישהו שם שאחראי על המערכת למעלה חייב כנראה דחוף דחוף לעשות לה ריסטרט.

 בלי קשר: ישרא נפל שוב,הפעם נפל השרת עליו ישב והוא לדברי ועד ההצלה ירד מהאוויר ומועבר לשרת חדש.

האמת שנמאס לי,פרסמתי רגע לפני שנפל את הפוסט הזה,הוא לא שלח עידכון ונמאס לי לכתוב באתר שכל כך מקרטע עם הבטחות "שיהיה בסדר אוטוטו"

מצד שני כשהוא באוויר יש פיתוי חזק מאוד לכתוב שם.

כמו עם הסגר והבטחות הרודן,נקווה לטוב גם בסוגיה הזאת.

אני סיימתי,תיהיו טובים

יום שני, 7 בספטמבר 2020

הפוסט הכי חשוב שקראתי על המחאה

 ואני רוצה להביא אותו כדברו

כתבה ארינה מלמד

אריאנה מלמד/הארץ:

בפעם הראשונה שראיתי אותה במלוא הדרה, לא הפסקתי לצחוק, ובכלל לא הבנתי מדוע. כפמיניסטית, הרי הייתי אמורה למחות על חיפצון וניכוס והלעגה של גוף האישה והצגתו ברבים כאובייקט בלונדיני-ורוד מגוחך על עקבים, פטמות זקורות וקוי מתאר של פות מגולחת, כשעל כל אלה מתנוסס פרצופו המזוקן של זאב אנגלמאיר.

נדרש מעט זמן להבין שהצחוק הוא תגובה לדיסוננס, לפרדוקס אפילו, שמובנה בדמות. כדי להבין, צריך להכיר מעט את יצירתו הנשכנית, הבועטת והחתרנית של אנגלמאיר, על כל ציטוטיה ואיזכוריה מן התרבות הפופולרית והקלאסית כאחד. כשמכירים, מבינים: שושקה אינה עלבון גברי וכוחני לנשים או לנשיות. היא תחפושת חכמה שמאגדת שימוש מושכל בדימויים פופולריים ומדכאים של נשיות - מתסרוקתה הממושטרת ועד לציפורניה האדומות, מן העירום הורדרד ועד לריסים המלאכותיים המוגזמים.

שושקה היא השילוב המושלם בין הזיית הקומיקס של שנות ה-50 במאה שעברה על האישה האידאלית לבין ההזיה הפורנוגרפית הרווחת בתרבות של ימינו.  כשאנגלמאיר כולא את עצמו מרצון בתחפושת המאוד לא נוחה הזאת, הוא מנכיח את הדיכוי וגם את הנלעגות של הדימויים בהן נכלאו מיליוני נשים בהגמוניה גברית. כשהיא מהדסת במצעדי גאווה, שושקה מלעיגה דימויים מקובעים של סטרייטיות ולהט"ביות. כשהיא מוחה נגד ראש הממשלה, שושקה מייצגת דימויים שנשים אולצו לאמץ - ולהתרחק מן המגרש הפוליטי - כי מה אישה כבר מבינה בזה, ועוד אישה כמו שושקה.

באחד מביקוריה הרבים במאהל בבלפור, שושקה הצליחה להצחיק שוטרים. אתמול כבר לא: אנגלמאיר נגרר באלימות למעצר מטומטם בעילה שלא קיימת כלל בחוק בישראל, "הטרדה מינית של הציבור". כשהגיע לחקירה, כך מסר לי עורך הדין יאיר נהוראי שמייצג אותו, נדרש  להתפשט לגמרי, ואחר כך לפעור את עכוזו לעיני השוטרים. מה חיפשו שם, רק הם וההזיה הפורנוגרפית שלהם יודעים: לא היתה כל עילה לחשוד בו שהוא מבריח סמים ברקטום. הוא לא נעצר בעילה כזאת. שום חשד חדש לכך לא נוצר בדרך למעצר, ובישראל - כפי שהיכרתי אותה עד לפני זמן לא רב - אי אפשר היה  לעצור אדם בעילה דמיונית שאינה מופיעה בספר החוקים, או לחקור אותו אחרי שנעצר כך, וללא חשד כלשהו, בעילה אחרת. מכל מקום, עצם הדרישה להתפשט ולהיות מושפל בפני שוטרים היא לפחות הטרדה מינית של המשטרה, לא חידוש מרעיש בתולדות הגוף הזה: החידוש היחיד הוא מעצר של דמות קומיקס.

האמן זאב אנגלמאיר נעצר בהפגנה בתחפושת "שושקה" בחשד להטרדה מינית

מעצר אנגלמאיר: משטרה, אי אפשר "להטריד מינית ציבור"

אבל  מעצרו של אנגלמאיר הוא גם תמרור אזהרה ענק מפני הרודנות ההולכת וסוגרת על ישראל, מדינה דמוקרטית שמקיימת כיבוש מחד ומוסדות אזרחיים מתפקדים מאידך. ברודנות ההולכת ומתהווה, מעצרי שווא של מפגינים הם נורמה שהולכת ומתקבעת. ביטוי אמנותי של מחאה מתפרש לכל הפחות כהפרעה לשלום הציבור, והמשטרה מחרימה מיצג של צוללת ועוצרת תחפושת ורודה, שתיהן מוגנות לחלוטין מכוח חופש הביטוי - כפי שעוד יתברר כשאנגלמאיר יתבע את משטרת ישראל על כליאת שווא.

וכמו בכל רודנות מתהווה ומתעצמת, המשטרה חייבת לייצג פוריטניות ודיכוי של חופש הביטוי המיני. זהו סימן היכר מובהק של דיקטטורות לאורך ההיסטוריה המודרנית. ברית המועצות וגרמניה הנאצית, צפון קוריאה ואירן, ספרד של פרנקו ואיטליה הפשיסטית, כולן עמלו קשות לדכא כל ביטוי פומבי של מיניות משוחררת, ודאי של נשים: כי שחרור הוא חירות, ותחושת החירות מסוכנת למשטר ולמשטרה הפועלת מכוחו. שיחרור של נשים הוא סכנה גדולה עוד יותר לסדר הפטריארכלי הקיים: מישטורה של האישה עודנו מתקיים באופן זהה תחת שלטון דתי קיצוני או חילוני קיצוני, ימני או שמאלי.

בדיקטטורות של גברים, או בדמוקרטיות במשבר בהן נשים מודרות ומבוזות, נאנסות ונרצחות מפני שהן נשים, שושקה היא סמל מחויך ורב עוצמה של חירות. ולכן, על פי ההגיון המשטרתי הבריא והנכון לשעה זאת בתולדות המדינה, צריך היה לעצור את אנגלמאיר ולהמציא לשם כך עילה, כי "הציבור" נתפס בעיני המשטרה כמי שאינו מעז עוד למחות או להפגין, ו"מוטרד" מעצם נוכחותה של מחאה כלשהי, מכל רמז לחירות.

עוד יבואו ימים טובים מאלה. שוטרים ואזרחים עוד יחזרו לצחוק למראה התחפושת הורודה. עד שיבואו, צריך שיובן מי באמת עירום כאן, ומי חייב ללכת ולאן, כדי שכולנו נחווה את החירות האנושית במלואה.