יום ראשון, 25 ביולי 2021

מי עושה מה בבית?

 הנושא החם בפרפרים שכותרתו:חלוקת התפקידים בבית או מי עוזר למי,עורר אותי לכתוב פוסט.

ראשית לטרמינולוגיה: לדעתי אין דבר כזה מי עוזר למי בעבודות הבית ובגידול הילדים,הטרמינולוגיה הזאת מקוממת אותי בכל נימי נפשי,כששואלים אותי באיזו טבעיות מעושה האם אני עוזר לאישתי זה מקומם אותי,אני עונה שאני לא עוזר,אני שותף שווה וככה צריך להיות.

מקומם אותי לקרוא תאורים של גברים שאומרים "אני עושה לה קניות" או דבר דומה,מה זאת אומרת עושה לה? הילדים לא שלך? אתה לא אוכל בבית את הפרודוקטים שנשלחת לקנות?

זה מטריף אותי.

הייתי רווק עד גיל מאוחר,לפני זה כידוע אמא שלי נפטרה כשהייתי בן 16 וחצי ומגיל צעיר עשיתי הכל בשביל עצמי.

כשהכרתי את זוגתי והתחתנו ונולדו הילדים הייתי כבר אז 

 שותף שווה במטלות,היא לא הניקה וכשילד היה מתעורר ורוצה לאכול התעוררתי ביחד איתה,שטפתי בקבוקים והכנתי את מנת האוכל,אני לא ממש זוכר, אבל אני בטוח שאחרי הפעולה הזאת ומכיון שהיא הייתה בחופשת לידה ואני עבדתי ,היא האכילה,כשחזרה מחופשת לידה המטלה התחלקה באופן שווה בין שנינו.

כבר שהיו ילדים צעירים לקחתי על עצמי את מטלת הכביסה,כיבוס ,תליה( או ייבוש) והעברה של הכביסה היבשה לקיפול על ידה עד שהיא לימדה אותי לקפל וגם את זה עשיתי.

הבקרים כשהילדים גדלו היו השטח שלה בעיקר כי אני יצאתי לעבודה מוקדם מאוד בבוקר,היא העירה את הילדים ,עשתה כריכים ולקחה לפיזור בגנים ואחכ בבית הספר,אני החזרתי כי סיימתי לעבוד מוקדם.

החזרתי ,חיממתי אוכל,הסעתי לחוגים רחוקים וקרובים ופיזרתי לחברים ביום שלא היו חוגים.

עד היום אנחנו הולכים יחד לקנייה שבועית בהיפר ( לא הצלחנו להתחבר לקנייה באינטרנט והחלטנו לוותר על זה) אני הולך למכולת להשלמות,אני הולך לקחת דאר ממרכז החלוקה,היא לא יודעת להפעיל בכלל את מכונת הכביסה או את המייבש,אנחנו מנקים ביחד את הבית,היא בדרך כלל שוטפת ואחראית על נקיון חדרי האמבטיה והשרותים כי לדעתה וגם לדעתי היא עושה את זה יסודי יותר.

אני מטאטא או שואב אבק כשאני רואה שאיזשהו חדר בבית זקוק לניקיון וזה בסדר גמור מבחינתי.

אני או אחד הבנים מורידים את הזבל והרגלנו את עצמנו להפריד את הזבל שאנחנו זורקים לפי  הנוהג שהשתרש בשנים האחרונות כדי לשמור על הסביבה

אנחנו נשואים 30 שנה בקרוב ומעולם לא הרגשתי שאני "עושה לה או עוזר לה" ,זה בכלל לא בטרמינולגיה שלנו.

היא לא מכינה לי אוכל ודאי לא מגישה,אלא אם היא שואלת אם אני רוצה ואני עונה בחיוב .

אנחנו עושים את זה ביחד,היא מבשלת יותר ממני וביום שישי בארוחת שבת ,שנינו מבשלים,אני עורך את השולחן,הילדים מורידים ואני אחראי על החזרת האוכל לקופסאות ועל הדחת הכלים,בכלל אני אחראי באופן בלעדי על המדיח,היא עובדת ועבדה כל השנים יותר קשה ממני וגם הרוויחה ומרוויחה יותר ממני ובניגוד לאחרים אין לי שום בעיה עם זה,להיפך אני מאוד נהנה ומפרגן.

זה הכל.

יום שני, 14 ביוני 2021

20 המסעדות הכי טובות בעיני

 בעקבות  הפוסט של Hilik Gurfinkel בו הוא מדרג את 20 המסעדות שלפי שדעתו הם הטובות ביותר,הולך גם אני הפעוט וכותב את דעתי.

מראש אומר שאני חובב אוכל ובישול ולא מקצוען .

1. פינוקי האוכל של כרמל-שוק נתניה,באמת אוכל שבא מהלב ,אוכל טריפוליטאי שלא הכרתי עד לפני כמה שנים

2. מגדלנה,כביש 90,המרכז המסחרי כמה קמ' אחרי צומת מגדל לכיוון קרית שמונה.

אוכל ערבי עילי, כל מנה מצויינת

3. אבו חסן,החומוס עם מיץ השום,חתיכות הבצל ,הישיבה המשותפת והתחושה שהבטן מתמלאת והכי גדול שגיליתי את הכניסה מרח שערי ניקנור עד למסעדה בדולפין 6. מי צריך יותר.

4.חג' כחיל,המסעדה ליד השעון ביפו,הריצפה עשויה פסיפס כבר נותנת השראה למנות נהדרות בכלים נאים עם אוכל ערבי עסלי.

5.חיים בוקובזה ובניו,שוק רמלה,חנות מטר על מטר בשוק רמלה הנפלא,מהכניסה לשוק 10,15 מטר בצד ימין,מיצמצת פיספסת,יושב חיים בוקובזה ועושה סנדוויצ'ים טוניסאים מעלפים,אתה יכול לשבת באחד מארבעת השולחנות הקטנים,או לקחת הבייתה

6.המעשנה,מושב ינוב,כביש 57 לכיון טול כרם.

חגיגת בשרים שעשויים מצויין ,חגיגה שלא נגמרת.

7. בישיק ,מעשנה במושב משמר איילון,יורדים מכביש 44 דרום שנוסע לכיון בית שמש אחרי מפעל המלט נשר ונוסעים ימינה בכביש שחוצה את ישובי עמק איילון או כביש  ירושלים תל אביב הישן,אם הצלחתם להגיע למשמר איילון ולמצוא את השביל שמוביל למעשנה,הרווחתם אחלה ארוחה בשרית.

8.עזורה,שוק מחנה יודה,אוכל כמו שהגשש היו אומרים,"פנימי גובלן"

9.מאיר וג'ינג'י. פעם מזמן על יד שוק מחנה יודה,סלט ערבי קצוץ דק דק,ואוכל מהסרטים,פעם קראו למקום הפסאג' המכושף,כבר שכחתי למה.

10.מנגן.אוכל שמבושל בפתיליות ואדון מנגן שעושה חשבון על הפוליטורה,אוכל של בית,מרקים ,שעועית,קציצות בשר ברוטב,2 חדרים באחת הסימטאות בנחלאות שעשו לנו את שנות ה70. בירושלים

11.סטקיית חצות,מעורב,ירושלמי בפיתה,מחנים את האוטו בחנייה כפולה באגריפס,עומדים בסבלנות רבה עד שהמנה נכנסת לפיתה .שנות ה70 במיטבן

12.תישרין,מסעדה ערבית בנצרת,אם צלחתם את הפקקים האיומים של העיר הנהדרת הזאת,ליד המעיין ברח הראשי,אוכל ערבי מהמעלה הראשונה.

13.אבו שוקרי.לא יודע מקורי או לא,אבל ודאי הכי ותיק,נכנסים לעיר העתיקה של ירושלים  דרך שער שכם עד כוך קטן של כמה שולחנות וחומוס באמת אלוהי.לא יודע אם קיים היום.בדרך אפשר היה לקנות "חרה מן ג'מל" בקופסאות גפרורים לתמימים שבינינו🤣

14.סנדר,לוינסקי 54 תל אביב,אין חניה,אוכל יהודי,כבד קצוץ הכי טעים שאכלתי,קציצות מצויינות ובחורף מרקים וזמי שממשיך את אבא שלו היקר עדיין על הסירים הגדולים.

15.חנן מרגילן,מסילת ישרים 15 בשכונת שפירא בתל אביב,אוכל בוכרי מצויין ובעיקר יש הרבה חניה.

16.סמרקנד,אור יהודה,אוכל בוכרי,גוז'גז'ה,מנטו שהוא  כיסון ממולא בבשר,חגיגה לבטן

17.גורמה סבזי,לוינסקי 47,שוק לוינסקי,אוכל פרסי מהמעלה הראשונה,הרבה ירוקים אוכל של בית שנעשה עם כל הלב.

18.בורקס תורכי,בשוק לוינסקי יש כמה מקומות מצויינים,אבל בשנות ה90 היה איש שהסתובב עם עגלה בשכונת פלורנטין והיה מוכר בורקס תורכי עם ביצה,מלח פלפל ואתה מסודר לכל היום.

19.אצל נאג'י.אוכל עירקי וכורדי בשוק רמלה,קצת קשה למצוא כי זה לא ממש בתוך השוק.הכניסה בסמטה מקבילה לחלק הדרומי כשנכנסים לשוק,תתעקשו תמצאו

20.סהרה,מסעדה על כביש 65 קצת אחרי היציאה מעפולה בצד ימין לכיון כפר תבור,אוכל ערבי מצוין.

21.זה הבונוס.מסעדת אל סולטן ביישוב הבדואי זרזיר,אחרי צומת המוביל צפונה,מול תמרת בערך,וויז חובה,מסעדה מצויינת.

לא הכנסתי את חליל ברמלה ולא את הברברי המצויין בראשון לציון ולא את חינאווי באליפלט 26 ואת אל גרקו באורי צבי גרינברג ולא את חומוס בזל המיתולוגי,שישב בכלל באשתורי פרחי ולא את הטוסט האלוהי של השופטים באבן גבירול ולא את המסעדה בנצרת ששכחתי את שמה ובפנים זה סוג של מוזיאון ולא את המסעדה בתחנת הדלק לפני הכניסה לקיבוץ הזורע ולא את פינתי בירושלים לא את עזבה בכפר ראמה על כביש עכו צפת ,בעיקר כי כנראה לנו ולבעלי הבית היה יום לא מוצלח מי יודע מה והבטחתי לעצמי לחזור פעם נוספת ולא את חנות הממתקים המצויינת בשוק תרשיחה,כנראה אצטרך לעשות עוד רשימה מתישהו.

זה הכל

יום ראשון, 16 במאי 2021

מבצע שלום המנדט,היום השביעי

 תשמעו,מהון להון הגענו ליום השביעי של הלחימה ומתחילה להזדחל תחושה שכל מה שמספרים לנו הם חצאי אמיתות במקרה הטוב וזה כשדובר צהל לא מחרטט אותנו.

 מסתבר שהחמאס הוא לא מה שמנסים להציג לנו כגוף שסופג מהלומות כבדות ואוטוטו יצא מהמחילות עם ידיים מורמות ויאמר אני נכנע.

פתאום מסתבר שהמבצע הזה להכניס את כל החמאסניקים למטרו מתחת לאדמה ולהרוג רבים מהם לא בדיוק צלח והם לא מיהרו להכנס  והם לא הופתעו מ"השיגוע" שצהל תכנן להם,לא כי בהתחלה דובר צהל וכתבי הצבא התגאו בגאוניות שלצהל ובמארב שטמנו 160 מטוסים ליושבי המחילות ופתאום פוףף,האוויר יצא מהבלון,המקום הופגז,נהרגו מחבלים,אבל לא במספרים שהם משנה מציאות,בואו

אז נכון רבי קומות מתמוטטים מצטלמים נהדר,אבל זה לא מה שמכריע מלחמות והחמאס ממשיך לירות,אש וגופרית על אזור העוטף ואשקלון וירי כשהוא מבטיח על  באר שבע תל אביב ושאר ערי אזור המרכז ואנחנו מתוזזים.

מיליונים יושבים בממ"דים,בחדרי מדרגות ומקלטים,המדינה משותקת כלכלית,בערים המעורבות המשטרה לא מצליחה להשתלט על המצב בחלק מהכבישים זורקים אבנים ואין משטרה

וראשי המדינה שותקים,בעיקר מי שאחראי לכל המצב הזה.

צודק אביגדור ליברמן,יש 2 מרוויחים מהסיטואציה,

חמאס ונתניהו,עכשיו לך תבנה מדינה