חלום שחלמתי בלילה במיטה

 דרין דרין,דרין דרין

הלו? 

אני מדברת עם טל חרובי

מי את?

שלום לך אני עושה סקר מטעם העמותה לעידוד חילונים לצום ביום כיפור ,האם אתה יכול להקדיש לי כמה דקות מזמנך?

סליחה? איזו עמותה???

העמותה לעידוד אנשים חילונים לצום ביום כיפור.

וואלה? יש עמותה כזאת?

ומי עומד בראשה?

תראה אנשי ציבור ..

מה את אומרת ?ממש אנשי ציבור? 

אני מניח שהם לא משתתפים במחאה נגד ההפיכה המשטרית

אמממ,לא

אז אולי אפשר לפרט קצת יותר מי עומד בראש העמותה?

לימור סון הר מלך מהמפלגה הקדושה,עצמה יהודית.

סון הר מלך,זאת עם בית המקדש על הראש? זאת שאמרה שמר אוליאל צדיק,

זאת שרוצה לשחרר רוצח שהודה ברצח משפחה שלמה רוצה שאני החילוני יענה על שאלון של עמותה שמעודדת חילונים לצום ביום כיפור ?

כן נו,אני מרוויחה כסף,לכסף אין ריח פוליטי כזה או אחר אז תעשה מערוף ותענה.

אני : מממ בסדר

סוקרת,באיזה בית גדלת?

אני חילוני למהדרין

מה זה אומר?

הבית היה חילוני לגמרי,לא היה קידוש בערב שבת,לא ברכנו על היין ועל הלחם

לא היו מזוזות בבית,עד היום אגב אין מזוזות בבית ילדותי,

לא צמנו בכיפור ולא התפללנו בשום צורה באף בית כנסת

ומן הסתם לא שמרנו שבת ואכלנו חמץ בפסח.

איך הייתם מעבירים את יום כיפור בבית ילדותך ונעוריך?

אבא שלי היה נערך בעוד מועד לחג הזה כמו מבצע צבאי,הוא היה מעביר ממשרד האדריכלים שהיה שייך לו 2 לוחות שרטוט ,היה הולך יומיים או שלשה לפני יום כיפור לחנות שמוכרת פאזלים,בוחר 2,3 פאזלים,שלו היה הכי קשה ומסובך עם מעל 1000 חלקים,לנו היה לוקח פאזלים פחות מסובכים  וכשהיה נכנס יום הכיפורים כולנו היינו יושבים בסלון הבית,כל אחד בפינתו ומתחיל להרכיב את הפאזלים,בדרך כלל זה היה לוקח לנו מערב החג עד לאמצע יום כיפור,לאבא לעיתים לקח גם יותר זמן ועד שלא היה מסיים ,היה עמל על ההרכבה.

זה וברקע כל הזמן הייתה מוזיקה מספריית התקליטים העניפה שהחזיקו אבא ואמא

ואחכ כשעזבת את הבית (בהנחה,שעזבת)

עזבתי את הבית לצבא,למעשה לגרעין נחל,לא היו שם אנשים דתיים  ואם נשארנו בקיבוץ  בכיפורלא צמנו ובצבא לא צמנו אבל נהגנו לפי חוקי הצבא.

כשהשתחררתי וחזרתי הבייתה

הקטע של הפאזלים המשיך

וכשעברתי לתל אביב שם בכלל התפקרנו אף יותר ,אבל את זה הגב' סון הר מלך לא תאהב לשמוע.

סוקרת,נו באמת,סון הר מלך כבר מכירה חילונים והיא לא מזדעזעת בקלות ממנהגיהם..

תמשיך לפרט..

אוקיי על אחריותך.

גרתי במרכז תא 10 שנים,בימי כיפור היינו מתארגנים כמה ימים קודם פושטים על ספריות הוידיאו ולוקחים 10 סרטים כדי לצפות בהם ביום כיפור,

או שהיינו צועדים בכניסת החג לבית של חברים יושבים מעשנים,שומעים מוזיקה ורואים סרט,מעטים צמו ומעטים הלכו לבית הכנסת.

מה מעשנים?

נו במת סוקרת,את מבינה ודאי שלא אסגיר את סודותי הכמוסים דווקא לסון הר מלך שאחרי הסקר הזה תרצה לשים אותי לחינוך מחדש בגולאג במדינת יהודה.

סוקרת,איזה שטויות,לא תיהיה חלוקה למדינות ובטח לא למעשנים,גם אצלנו יש לא מעט כאלה

אני ,נו בטח רק,אנשים מסטולים יכולים לשרוף משפחה 

סוקרת ,מה אמרת?

אני סתם סתם,חשבתי בקול רם.

סוקרת ואחכ שהתחתנת?

אני : וואו זה ארוך כבר, אמרת כמה דקות וזה כבר מעל רבע שעה ואני צריך להתארגן ליום כיפור הזה.

טוב נעשה את זה בפעמיים,אבל רק תגיד,מה אתה עושה בימי כיפור מאז נישאת

אותו דבר רק שאני גם שומר שהמדינה לא תופתע.

סוקרת,מה,זה אומר

זה אומר שהטלויזיה אצלי פתוחה על שקט,אני צופה בכל ערוצי החדשות המרכזים מהעולם ושומר שלא תתחיל מלחמה בהפתעה

הספיקה לי פעם אחת

סוקרת,טוב זה מעניין ,אני אחזור אליך אחרי החג.

צום קל

אני,אבל אני לא צם

לא נורא שהחג יעבור לך קל

טריקת טלפון...

הזמן טס כשמתקרבת חתונה

 אנחנו טובעים בים של ארועים,חלקם טובים וחלקם פחות ואנחנו מנווטים ביניהם ומשתדלים לשמור על נשימה סדורה על שפיות 

לפני כחודש הודיע לנו הבן היקר שלנו שהוא מתחתן עם בת זוגו ובאותה שיחה אמר שהם רוצים להתחתן באפריל 24.

טוב אמרנו לעצמנו,אפריל 24 זה עדיין רחוק,זמן להפנים,לתכנן ,לחשוב מה אנחנו צריכים לעשות מבחינתנו.

אחרי שבועיים הוא אמר שזה כנראה יהיה בדצמבר 23 וזה כבר התחיל להלחיץ.

ואז באיזה ליל שישי הוא שלח הודעה שהם סגרו אולם והחתונה תיהיה ב2.11 ! בעוד חודש וקצת

וזה שינה את כל ההתנהלות שלנו מאז.

ויש בלתמים: הזמנים מתקצרים,צריך לדאוג לבגדים מתאימים,מעולם לא חיתנו ילד.

יש עניין של שבת חתן שמשפחת החתן מארחת ומממנת

והכי לחוץ שהבת הגדולה קנתה לפני כמה חודשים כרטיסים להופעה של להקה שמופיעה בגלזגו סקוטלנד ביום שישי ה3.11 ואם היא תיסע ,היא לא תיהיה בשבת חתן.

על כל אלה מה שנקרא ,תוסיפו את העובדה שאשתו של אבא שלי עברה ניתוח קשה והיא מאושפזת כבר 5 שבועות בבית החולים שערי צדק בירושלים ועד לפני שבועיים נסענו פעמיים בשבוע לירושלים להיות במשמרת ליד מיטתה.

אחרי 3 שבועות של נסיעות,הודענו שאנחנו לא יכולים להמשיך בצורה הזאת ואנחנו יורדים לפעם בשבוע, בשבת,גם שאר האחים והאחיות נהגו כך ומי שמנהל את הארוע אחי הצעיר שהוא בנה של אשתו של אבא שלי  הבין שככה אי אפשר להמשיך .

לפני שבוע היא עברה מהמחלקה הפנימית בה הייתה מאושפזת למחלקת שיקום  עם מספר המיטות קטן יותר והצוות ערוך יותר לסייע לחולים והורדנו כולנו רגל מהגז אבל עדיין יש מחשבה לא להשאיר את כל הנטל על האח הצעיר ואנחנו כולנו ממשיכים להגיע פעם בשבוע לשעתיים שלוש.

בנתיים הבן המתחתן לא רצה לקיים שבת חתן.חשבתי לעצמי

שהנה התפטרנו מהעול הזה למרות שהחוויה עצמה מרגשת

אבל כלכלית זה לא קל ודאי שלכלה יש טריליון בני דודים ומשפחה קרובה שיגיעו לשבת חתן ונצטרך קייטרינג לכולם.

אתמול התברר שהשבת חתן עדיין על הפרק,בני הסכים "לעבור את זה" והכלה תצמצם את אורחיה

נשאר עניין הביגוד רק אין כל כך מתי ,כי למשל השבוע הזה שבין ראש השנה ליום כיפור, בתה של חברתה הטובה של יהל מתחתנת ובעדה שלה יש כמה וכמה טקסים לפני החתונה שיהל הוזמנה אליהם והיא לא יכולה שלא להגיע וזה פוגע באפשרות שלה לחפש שמלה שב2 שיטוטים קודמים,ברחבי גוש דן לא מצאה.

אז אתמול היא הייתה במקווה ובחינה,מחר היא הולכת בערב ליום הולדת של מישהו מהעבודה שיש לו יום הולדת עגול והזמין את כל העבודה והיא לא רוצה להעדר.

ביום חמישי החתונה עצמה שאני מצטרף אליה ובשבת, השבת חתן שאני לשמחתי פטור

אז היום שהוא היום היחיד שפנוי לה השבוע  היא נוסעת עם אחותה לחפש שמלה באזור אשדוד.

ואני? אני צריך ז'קט של חליפה ,מכנסיים ואולי חולצה אבל זמן ללכת איתה עדיין לא היה לנו.

בין לבין היינו צריכים למצוא את תעודת הלידה של הילד ( לא מצאנו,הזמנו העתק באינטרנט) את הכתובה שלנו( מצאתי, הללוייה) ואת תעודת הנישואין שלנו( זמין להורדה באינטרנט) כל זה צריך להביא לרבנות כדי להרשם לנישואין.

בסוף בגלל שהשותפה לנסיעה של בתי צריכה לחזור ב6 לחודש לחתונה משפחתית יוצא שהן נוסעות ל3 ימים בלבד רק בגלל שהן לא מצליחות למכור את הכרטיסים להופעה.

דבר אחר ולא קשור

הלכתי לתזונאית בגלל הירידה במשקל ,נתנה לי הוראות לתזונה מאוזנת וביקשה שאשתה כל יום ליטר וחצי מים,עד אז  הייתי נוהג לשתות המון קפה ומעט מאוד מים.

והיא שואלת אותי למה הלשון שלי לבנה,לא ידעתי למה ואחרי שיצאתי ראיתי בגוגל שאחד הסימפטומים ללשון לבנה זה התייבשות.

התחלתי לשתות מיום שאחרי שהייתי אצלה מים ,לא הגעתי עדיין לליטר וחצי אבל אני מסיים מהבוקר עד הערב 2 בקבוקים קטנים,מעולם לא שתיתי כל כך הרבה מים כמו עכשיו,חזרתי לקחת ויטמין d ,אני אוכל ביצה קשה או חביתה מביצה אחת ליום כי ככה היא הורתה לי והלבן על הלשון נעלם ואני תסלחו לי עושה פיפי בכמויות מסחריות  והכל בצבע לבן, .תענוג :-)

קבעתי את התור הבא לתזונאית ל3 שבועות ארי התור האחרון ואני שוקל לדחות בחודש כדי לתת לגוף להתחזק ולעשות בדיקות דם חדשות ולבוא אליה עם תוצאות שמראות שיפור במדדים,לא צריך לומר שאני שותה הרבה פחות קפה ביממה.

חפרתי !

תהיו טובים אני,סיימתי

אני והמכוניות שלי

מאז נישאתי לפני 31 שנה,הזמן שהייתי נטול רכב היה קטן בהרבה מהזמן שהייתי עם רכב.

היה לנו רכב אחד בשנות הנישואין הראשונות

ובאיזשהו שלב לדעתי לפני 17 או 18 שנה,הארגון שאישתי עובדת בו עבר מחולון לרמלה ואם לדייק לאזור התעשיה הצפוני ברמלה ולא הייתה תחבורה ציבורית עד למקום העבודה, אלא עד למרחק יחסית רב ממקום העבודה ומשם היה צריך להמשיך רגלית. אי אפשר היה להמשיך להתנהל ככה בחורף עם מטריה ברוח ובגשם ובקיץ מן הסתם חום לא קל ומכונית שניה נרכשה.

עד אז החזקנו כאמור  ברכב אחד שבו אני השתמשתי כי עבדתי בתל אביב והתחלתי כזכור בשעה מאוד מוקדמת של הבוקר (4 בבוקר בעבודה) כשאוטובוסים מתחילים במקרה הטוב ב5 וחצי בבוקר.

הייתה לנו דייהטסו אפלאוס שהלכה טוטל לוס בתאונה של מישהו שלא עצר אחרינו ברמזור אדום ונפרדתי ממנה,בעצב כשהגרר הגיע לקחת אותה למוסך ומשם לגריסה (קיבלנו כסף למכונית חדשה מהביטוח)

עם הכסף שקיבלנו מהביטוח קנינו מ"גם אמא" מיצובישי כריזמה, שנמכרה אחרי כמה שנים  לגרוטאות אחרי  שהתיקונים עלו יותר מערך האוטו.

כשנפרדתי ממנה ביום גשום כשהעלו אותו על גרר,לא ויתרתי וכמו מרקו שנפרד מאימו עמדתי בגשם והסתכלתי עליה עד שנעלמה😅 .

תחתיה קנינו מיצובישי לאנסר אפורה ,זה היה חודש אחרי שביתי הבכורה התגייסה ב2012 ויום שישי אחד חודש אחרי זה, מישהי נכנסה בנו בצד וגררו אותה למוסך ,רצו להכריז עליה כטוטאל לוס ואני התחננתי לשמאי הרכב ולחברת הביטוח שיתקנו אותה ובסוף הם הסכימו וסידרו את הטעון תיקון ואחרי שנה צרפנו מוציבישי לאנסר לבנה.

האפורה הייתה משנת יצור 2009 והלבנה הייתה משנת 2011.

אני נהגתי על הלאנסר האפורה וזוגתי על הלבנה ומאוד אהבתי אותה.

באמת. אהבתי לנהוג בה,היא הייתה נוחה,חזקה,מהירה 

אחיזת כביש מצויינת ומעט מאוד תקלות

אבל ככל שעברו השנים היה ברור שצריך להחליף למודל חדש יותר אחרת לא ארוויח כשאמכור אותה שום דבר והיה לי קשה להפרד ממנה.

בסוף דצמבר 22 קיבלנו סכום כסף נאה והחלטנו למכור את הלאנסר ולקנות רכב משנתון מתקדם.

אחרי חיפושים שלקחו זמן קנינו יונדאי אלנטרה שנת 2019. טוב,כאן באמת העלנו רמה,מסך שבו אפשר לראות את הוויז בצורה ברורה,רדיו מובנה ועוד כל מיני המצאות שלא על כולן עמדנו עדיין,מצלמת רכב קדמית ואחורית,בקרת שיוט,מוביליי מעצבן סאן רופ בגג ,לוח מכוונים שכשיש תקלה כלשהי מראה איפה התקלה,או מה חסר אוויר,שמן ,מים,נורה שנשרפה איפשהו וכו' ועוד כהנה וכהנה. מאוד נוחה  וכיף גדול לנהוג בה ,זוגתי נוהגת בה לעבודה.

את הלאנסר האפורה בסוף מכרנו במחיר פחות מהמחירון שלה בגלל תקלות שלו היינו מתקנים היינו צריכים להשקיע הרבה כסף.

נפרדתי ממנה בלילה אחד ליד הבית כשהקונים שאמרו שיגיעו לקחת אותה בבוקר הפתיעו והגיעו בלילה לפני

שלשלו את סכום הכסף ,בוצעה העברת בעלות באינטרנט ופוףף היא נעלמה בחשכת הלילה.

נשארנו עם המיצובישי לאנסר הלבנה שעליה אני ובני הצעיר נוהגים,אני פחות אוהב לנהוג בה ופחות נקשרתי אליה ואני מניח שבחודשים הבאים נמכור אותה ואנחנו מתלבטים אם  לקנות תחתיה אחרת,גם כי אני הפסקתי לעבוד וגם כי הבן הצעיר שמשתמש בה צריך לברר עם עצמו אם ימשיך לגור בבית או לעקור  ככדי להיות עצמאי מחוץ לבית.

זהו אני נקשר לחפצים מתקשה לצערי להפרד ובעיקר למכוניות שלי.🤷‍♂️