אנחנו טובעים בים של ארועים,חלקם טובים וחלקם פחות ואנחנו מנווטים ביניהם ומשתדלים לשמור על נשימה סדורה על שפיות
לפני כחודש הודיע לנו הבן היקר שלנו שהוא מתחתן עם בת זוגו ובאותה שיחה אמר שהם רוצים להתחתן באפריל 24.
טוב אמרנו לעצמנו,אפריל 24 זה עדיין רחוק,זמן להפנים,לתכנן ,לחשוב מה אנחנו צריכים לעשות מבחינתנו.
אחרי שבועיים הוא אמר שזה כנראה יהיה בדצמבר 23 וזה כבר התחיל להלחיץ.
ואז באיזה ליל שישי הוא שלח הודעה שהם סגרו אולם והחתונה תיהיה ב2.11 ! בעוד חודש וקצת
וזה שינה את כל ההתנהלות שלנו מאז.
ויש בלתמים: הזמנים מתקצרים,צריך לדאוג לבגדים מתאימים,מעולם לא חיתנו ילד.
יש עניין של שבת חתן שמשפחת החתן מארחת ומממנת
והכי לחוץ שהבת הגדולה קנתה לפני כמה חודשים כרטיסים להופעה של להקה שמופיעה בגלזגו סקוטלנד ביום שישי ה3.11 ואם היא תיסע ,היא לא תיהיה בשבת חתן.
על כל אלה מה שנקרא ,תוסיפו את העובדה שאשתו של אבא שלי עברה ניתוח קשה והיא מאושפזת כבר 5 שבועות בבית החולים שערי צדק בירושלים ועד לפני שבועיים נסענו פעמיים בשבוע לירושלים להיות במשמרת ליד מיטתה.
אחרי 3 שבועות של נסיעות,הודענו שאנחנו לא יכולים להמשיך בצורה הזאת ואנחנו יורדים לפעם בשבוע, בשבת,גם שאר האחים והאחיות נהגו כך ומי שמנהל את הארוע אחי הצעיר שהוא בנה של אשתו של אבא שלי הבין שככה אי אפשר להמשיך .
לפני שבוע היא עברה מהמחלקה הפנימית בה הייתה מאושפזת למחלקת שיקום עם מספר המיטות קטן יותר והצוות ערוך יותר לסייע לחולים והורדנו כולנו רגל מהגז אבל עדיין יש מחשבה לא להשאיר את כל הנטל על האח הצעיר ואנחנו כולנו ממשיכים להגיע פעם בשבוע לשעתיים שלוש.
בנתיים הבן המתחתן לא רצה לקיים שבת חתן.חשבתי לעצמי
שהנה התפטרנו מהעול הזה למרות שהחוויה עצמה מרגשת
אבל כלכלית זה לא קל ודאי שלכלה יש טריליון בני דודים ומשפחה קרובה שיגיעו לשבת חתן ונצטרך קייטרינג לכולם.
אתמול התברר שהשבת חתן עדיין על הפרק,בני הסכים "לעבור את זה" והכלה תצמצם את אורחיה
נשאר עניין הביגוד רק אין כל כך מתי ,כי למשל השבוע הזה שבין ראש השנה ליום כיפור, בתה של חברתה הטובה של יהל מתחתנת ובעדה שלה יש כמה וכמה טקסים לפני החתונה שיהל הוזמנה אליהם והיא לא יכולה שלא להגיע וזה פוגע באפשרות שלה לחפש שמלה שב2 שיטוטים קודמים,ברחבי גוש דן לא מצאה.
אז אתמול היא הייתה במקווה ובחינה,מחר היא הולכת בערב ליום הולדת של מישהו מהעבודה שיש לו יום הולדת עגול והזמין את כל העבודה והיא לא רוצה להעדר.
ביום חמישי החתונה עצמה שאני מצטרף אליה ובשבת, השבת חתן שאני לשמחתי פטור
אז היום שהוא היום היחיד שפנוי לה השבוע היא נוסעת עם אחותה לחפש שמלה באזור אשדוד.
ואני? אני צריך ז'קט של חליפה ,מכנסיים ואולי חולצה אבל זמן ללכת איתה עדיין לא היה לנו.
בין לבין היינו צריכים למצוא את תעודת הלידה של הילד ( לא מצאנו,הזמנו העתק באינטרנט) את הכתובה שלנו( מצאתי, הללוייה) ואת תעודת הנישואין שלנו( זמין להורדה באינטרנט) כל זה צריך להביא לרבנות כדי להרשם לנישואין.
בסוף בגלל שהשותפה לנסיעה של בתי צריכה לחזור ב6 לחודש לחתונה משפחתית יוצא שהן נוסעות ל3 ימים בלבד רק בגלל שהן לא מצליחות למכור את הכרטיסים להופעה.
דבר אחר ולא קשור
הלכתי לתזונאית בגלל הירידה במשקל ,נתנה לי הוראות לתזונה מאוזנת וביקשה שאשתה כל יום ליטר וחצי מים,עד אז הייתי נוהג לשתות המון קפה ומעט מאוד מים.
והיא שואלת אותי למה הלשון שלי לבנה,לא ידעתי למה ואחרי שיצאתי ראיתי בגוגל שאחד הסימפטומים ללשון לבנה זה התייבשות.
התחלתי לשתות מיום שאחרי שהייתי אצלה מים ,לא הגעתי עדיין לליטר וחצי אבל אני מסיים מהבוקר עד הערב 2 בקבוקים קטנים,מעולם לא שתיתי כל כך הרבה מים כמו עכשיו,חזרתי לקחת ויטמין d ,אני אוכל ביצה קשה או חביתה מביצה אחת ליום כי ככה היא הורתה לי והלבן על הלשון נעלם ואני תסלחו לי עושה פיפי בכמויות מסחריות והכל בצבע לבן, .תענוג :-)
קבעתי את התור הבא לתזונאית ל3 שבועות ארי התור האחרון ואני שוקל לדחות בחודש כדי לתת לגוף להתחזק ולעשות בדיקות דם חדשות ולבוא אליה עם תוצאות שמראות שיפור במדדים,לא צריך לומר שאני שותה הרבה פחות קפה ביממה.
חפרתי !
תהיו טובים אני,סיימתי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה