יום חמישי, 24 באוגוסט 2023

עבודת שורשים

 כבר כמה שנים אנחנו מתחקים אחרי צעדיהם של הסבים של המשפחה מ2 הצדדים,לעיתים מצליחים יותר ולעיתים פחות ובגלל הזמן הרב שעבר ומיעוט העדים החיים,הקושי גדול.

זה התחיל עם סבא שמואל שבהיותו הצייר שהפך להיות אחרי לכתו,נעשתה עליו ויקיפדיה וכך קל לנו לבדוק מתי נולד מהיכן עלה לארץ ובאיזה גיל,על הלימודים במחזור הראשון  בבצלאל,הסיום ב1917 והיציאה להתנדב לצבא הבריטי בגדוד נהגי הפרדות ובקרב בגליפולי וכו וכו'.

סבא היה איש מעופף,בעבר קראו לאנשים מסוגו חולמים,תמהונים,אבל לדעתי היה מעופף.

הוא התעקש לצייר גם כשהפרנסה לא הייתה בכיסו ,גם כשנישא והקים משפחה עם 3 ילדים,הוא המשיך להתעקש לצייר כמשלוח יד עיקרי.

ברור לגמרי שככה לא מתנהלת משפחה עם 3 ילדים שצריך להלביש לגדל,לאכול ללמוד וכו',דברים שהיום הם ברורים מאליהם.

אנחנו הכרנו ( אני מדבר על אחותי ועלי,סבא נפטר בשנת 65 ושאר האחים והאחיות לא הכירו אותו ורק שמעו סיפורים) את סבא וסבתא אחרי שכבר גרו בבית הערבי במושבה הגרמנית.

לפני כמה שנים התחלנו לברר איפה גרו לפני שגרו במושבה הגרמנית.

נעזרנו לא תאמינו בארכיון הציוני וברשימות של השלטון הבריטי,שפקד את תושבי ירושלים היהודים.

מצאנו אוצרות,התברר שסבא וסבתא גרו בכמה מקומות בעיר לפני שקיבלו ב1948 אחרי מלחמת השחרור ועזיבת/ גרוש התושבים הערבים ,מהמשרד לנכסי נפקדים את הנכס היפיפה ברח המגיד 7 במושבה הגרמנית.

העניין שבגלל חוסר כסף קיצוני לעיתים,הם התגוררו במחסן בחצרות בתים,כך בשכונת כרם אברהם סמוך לדירתו של הרב ש"ך הצעיר,כך בטלביה בחצרו של נכבד ערבי שהשכיר להם מחסן שלא ראוי למגורים

עד שהגיעו לפקיד במשרד לנכסי נפקדים שבפרוטקציה סידר להם מגורים בבית הערבי הנטוש במושבה הגרמנית.

אחיי הגדילו לעשות ויצאו לסיור פרטי במקומות שסבא וסבתא גרו,צילמו,שוחחו עם אנשים שגרים שם והיה להם מאוד מעניין.

כנראה שזו אחת הסיבות שאבא שלי שהיה הילד השני בהיררכיה עזב את הבית בגיל  17 להכשרה בנח"ל,הכיר את אמי ונישא לה כשהיה בן 18 ומאז לא עצר  ובנה קריירה יפה שהביאה אותו לחיים ללא דאגה.

על הסבא השני, סבא מרדכי,ידענו שהיה בין המייסדים של המושבה בנימינה,לא ידענו שעלה בסביבות 1914 לארץ,חשבנו שעלה כמה שנים אחכ.

ידענו שנסע עם קבוצה שנקראה ה"קליפורנים" לארה"ב ללמוד חקלאות וכשחזרו קיבלו מהברון רוטשילד קרקע והקימו שם את מה שנקרא היום בנימינה,אז קראו למקום בשם הערבי אום שוני או,זרעוניה.

לפני 10 שנים בהלווייה שהייתי בה בבנימינה גיליתי את הקבר של אמא שלו,סבתא רבה שלי,ששמה היה חווה ואימי ז"ל נקראה על שמה והתחלנו לברר יותר לעומק.

מסתבר שסבא עלה עם הוריו לארץ בשבת 1914 לערך ,התגורר בתל אביב והוריו פתחו פנסיון שנקרא פנסיון ישורון כמו שם משפחתם ,שידענו רק שישב ברח גרוזנברג בתל אביב.

בגוגל אין זכר לפנסיון כזה. מוזיאון העיר ברח ביאליק בתל אביב היה סגור לרגל שיפוצים המון זמן,מיילים ששלחתי לכל מיני מדריכים שבקיאים בתולדות תל אביב לא נענו.

לפני כשנתיים אחי היה בסיור בבית הקברות טרומפלדור,היכן שקבורים גדולי התרבות התל אביבית ומצא את הקבר של ישראל ישורון אבא של מרדכי הסבא רבא שלי שמסתבר שנפטר  ביוני 1922.

וזו הייתה נקודת ציון חשובה. ניסינו לברר עם דודי,בנו של סבא מרדכי אם הוא זוכר שסבא סיפר לו על השנים הראשונות בארץ אבל דודי לא זכר.

מהקבר של סבא רבא הבנו ,שאחרי שהוא נפטר לקח סבא מרדכי את אימו לבנימינה כי לא רצה לעזוב אותה בתל אביב לבד ולמרות התנאים הבלתי אפשריים עם מחלות, ביצות,קדחת שחור השתן שסבתי הרופאה הרבתה להזכיר אותה אודות הזמן ההוא היא חיה איתו באהל וחוותה איתו את הקמת המושבה בנימינה.

מאז  הגילוי הזה הייתה הפסקה די ארוכה בגילויים,שלחתי מייל נוסף לארכיון העיר של תל אביב עם הפרטים שכבר ידעתי אבל לא ענו לי בכלל.

השבוע נפל דבר !

בשיחת טלפון אקראית עם חברה קרובה ,שסבה וסבתה היו חברים קרובים של סבי וסבתי ואחכ של הוריה והקשר נשמר קרוב ל70 שנה ,אחותי סיפרה לה שאנחנו מחפשים תימוכין לעניין פנסיון ישורון ,כי אם גוגל לא חושב שהיה מקום כזה ולא עונים על אף מייל שאנחנו שולחים אולי לא היו דברים מעולם.

היו גם היו ענתה החברה היקרה,ראשית היא מספרת שאחיה הבכור שהלך לעולמו לפני כמה שבועות כתב ספר על תולדות המשפחה ובספר איזכור על הפנסיון ! זאת ועוד, באותו ערב שמשפחתה של החברה,כלומר סבה וסבתא עם אמא שלה כילדה בת 4 ,הגיעו ארצה בקיץ 1919 ,היא הצטלמה בחזית הפנסיון והתמונה קיימת.

הדבר היחיד שחסר לנו הוא מספר הבית ברח גרוזנברג.

בזמנו אגב נסעתי לרח גרוזנברג במחשבה מגוחכת קצת שלמרות שעברו 100 שנה ,אולי מישהו יזכור או ידע משהו,אבל זה היה יום חורפי,כלב לא הסתובב ברחוב והיה לי ברור שמ"הסיור" הזה לא יבוא עזרי.

התכנון לשלב הבא,לצלצל לארכיון עיריית תל אביב,להגיע לשם ולנבור ברשומות של 1919 כדי להגיע לרשימה של יהודים שהתפקדו במרשם התושבים של אז כמו שעשינו בזמנו,בירושלים.

ההבדל שהרשימות על ירושלים נמצאות באינטרנט ובשביל הרשימות של תל אביב צריך לעשות עבודת רגליים.

לצערי אני לא יודע איך מעלים תמונות לפורמט הזה,לכן אסיים את הפוסט ואבדוק איך מעלים תמונות ואוסיף אותן.

אני סיימתי,תיהיו טובים


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה