טוב מכיון שאני "ותיק" אז יש באמתחתי אי אלו דירות שעברתי כילד וכבוגר ,אז בוא נתחיל.
ההתחלה הייתה בחיפה,אבא למד בטכניון ואנחנו מצאנו דירה איפשהו בכרמל.
הייתי בן 3 בערך,גרנו ברח פועה שהיא סימטה מרחוב שפעם קראו לו שדרות או"ם והפך לימים לשדרות הציונות.
אני לא זוכר הרבה מהדירה,דירת 2 חדרים אולי שניים וחצי,שם נולדה אחותי והמעט אני זוכר שהלכתי לגן מניה שהיה ליד גן האם ושמחלון המטבח ראו את הים.
חזרתי לשם לפני כמה שנים ולא זכרתי באיזו קומה גרנו ולא באיזו כניסה.
אחרי 3 שנים של מגורים שם,עברנו לירושלים לרח אלקלעי בטלביה,שם שכרנו דירה בבנין בן 8 כניסות עם המון ילדים.מכיון שאמא הייתה סטודנטית ( ליוונית עתיקה לא פחות)) ואבא התחיל את צעדיו הראשונים כאדריכל שכיר והכסף לא היה מצוי בידיהם הם "התחכמו" והשכירו חדר בדירה שהייתה דירה בת 2 וחצי חדרים לסטודנט מהאוניברסיטה,אחותי ואני גרנו בחדר אחד,ההורים בחדר אחד והסטודנט בחצי חדר.,
בכל פעם שבעל הדירה הגיע לגבות את שכר הדירה,הסטודנט היה נעלם מהדירה ובי התרו חזור והתרע לא לומר שום דבר לבעל הדירה..
מהדירה הזאת אני זוכר את השכנה מעלינו שלימדה אותי לאהוב סלט גזר מרוסק עם קצת סוכר.
את הבניה של הוילה של שרובר שכל ירושלמי ותיק מכיר, את הבארודים כמובן ואת הפשיטה על המתחם ההולך ונבנה אם סיום הבארוד לאסוף חוטי ברזל,בצבעים שונים שרק אלוהים יודע לאיזה צורך אספנו אותם ואת האפלה במלחמת סיני.
בשלהי ימינו בדירה הלכתי לכיתה א בבית הספר "בית הילד" שהיה במתחם עומריה ,אבל אז באמצע השנה עברנו לבית הכרם.
ב1958 ההורים קנו את הדירה הראשונה שלנו ברח רבי בנימין בבית הכרם בירושלים ושם החלה לפרוח ילדותי ונעוריי
הדירה הייתה בת 3 וחצי חדרים בקומה שניה בבניין בן 3 קומות ברחוב עם המון ילדים בגילאים שונים
והחיים שלנו היו בעצם ברחוב,חוץ מהשעות בין 2 ל4 כמובן שאז נשמרה בקפדנות אכיפה שלא יורדים למטה בשעות האלה ולא מפריעים לאבא לישון צהריים כי אוי ואבוי יהיה אם נעיר אותו.
הערנו לעיתים וחטפנו מכות וצעקות ושאגות ,גם על זה שהתקשתי בלמידה קיבלתי מכות וצעקות,שום דבר שאפשר לכתוב עליו הבייתה,כמעט כל הילדים חטפו,היו הורים שהיכו עם מקלות וחגורות,אז מה לי להלין?
גרנו שם 11 שנה,ב64 נולדה עוד אחות וב69 בזמן הלידה של האח הרביעי,אמא מתה והחיים של כולנו השתנו.
כמה חודשים אחכ עדיין בשנת 69 כשאבא כבר אדריכל עצמאי ומבוסס עברנו לבית משלנו עם גינה ועם יחידת מגורים נוספת שהייתה מתחת לבית שבו היו 4 וחצי חדרים.
אני בחרתי לגור ביחידה הנפרדת למטה,הייתי בן 16.
שנתיים אחכ הלכתי לצבא,התחלתי של"ת בקיבוץ מרום גולן ,אחרי מלחמת יום כיפור חזרתי לקיבוץ וגרתי שם עוד שנה
ואז בהחלטה פזיזה בדיעבד, חזרתי לירושלים.
גרתי עד 78 בבית ,אז אבא שלי התחתן שוב,נולדו 2 ילדים מאשתו השניה והוא קנה לי דירה לא רחוק, ב"עידוד" אשתו השניה,בה גרתי עוד 4 שנים.
בבד בבד עבדתי בטלויזיה הישראלית ואחכ עברתי לעבוד כפרי לאנס בסרטי קולנוע.
ב82 אחרי מלחמת לבנון הראשונה הוצעה לי עבודה בחברת הפקות בתל אביב.
עברתי,גרתי חצי שנה אצל סבתא שלי,היה לי קשה ובודד ולא הכרתי אף אחד חוץ מהאנשים שעבדתי איתם
אחרי חצי שנה השכרתי דירה עם שותפים על בן יהודה גורדון והתחלתי לפרוח.
אחרי שנה,עברתי לגור לבד בדירה מקסימה ליד הבימה והפכתי נסיך העיר ( סתם.. סתם..)
גרתי בה כמעט 10 שנים וחייתי נהדר כרווק שמח.
ב90 הכרתי את אישתי,גרנו ביחד שנה וחצי,ניקתה אותי מכל הבולשיט התל אביבי שדבק בי
וב92 התחתנו ,עזבתי את העבודה בקולנוע ועזבנו את תל אביב
בחודש הבא אנחנו חוגגים 32 שנה ביחד ומאז אנחנו גרים,באותה דירה ביישוב אזור.
יש לנו מחשבות על מעבר למקום אחר ,עם חנייה:-)
ואני מאמין שנעשה את זה בעתיד הקרוב.
הפוסט משתייך לנושא החם בנושא בתים וגעגוע
https://hot-membposts.blogs
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה