את הפוסט הזה העליתי לדף הפייסבוק שלי ביום שישי אחרי החתונה שהתקיימה ביום חמישי ואני יודע שחלק מכם חברים שלי בפייסבוק וקראו את הפוסט אבל החלטתי לעלות אותו גם לכאן .
אתמול בני התחתן,לא הייתי מטריח אתכם לקרוא ואת עצמי לכתוב על ארוע פרטי בזמן המלחמה אבל הייתה חתונה יוצאת דופן אתמול ואני לא אומר את זה בגלל שאני האבא של החתן.
לפני המלחמה תוכנן לאתמול ארוע די סטנדרטי,באולם ארועים רגיל,עם משפחה רחוקה וקרובה,חברים וכו'.
אבל בני מגוייס כאיש מילואים מהיום הראשון למלחמה מה7.10, והיחידה שלו נמצאת בדרום עוטף הנגב המערבי, שם הם מחזיקים קו מול הרצועה.
היחידה שלו היא היחידה האורגנית שהייתה ביחד בשרות הסדיר: עורב גבעתי ,או נוב.13 ברשומות.
יש אנשים (לא אני אגב) שחושבים שלדחות חתונה זה לא נכון וצריך בכל מצב לנסות להתחתן בתאריך שנקבע,באופן אישי אני חושב שמלחמה דוחה הכל,אבל מכבד את מי שחושב אחרת.
אז המשכנו בהכנות,בני וכלתו צמצמו את כמות האורחים מכמה מאות לכמה עשרות,נמצא בית כנסת עם גינה ועם מרחב מוגן שיכיל את כולם,הוזמן קייטרינג כשבני מתפעל מצד אחד את החתונה מהטלפון שלו בדרום וכלתו עם חברותיה המסורות תפעלו לוגיסטית בצורה שלא תאמן מהצד השני מגוש דן את חצר בית הכנסת שכשהגענו נראה כמו אולם חתונות תקני שאפשר לחגוג ולשמו בו וכך הגענו ליום הגדול.
ביום רביעי בלילה הוא שוחרר ל 3 ימי חופש ואתמול התקיימה החתונה.
על ההתרגשות הגדולה הברורה והטבעית של ההתכנסות, רגע לפני החופה פתאום ראינו תזוזה לא טבעית כשנכנסה קבוצת חיילים על נשקיהם ומדיהם החמוצים מזעה,הסתבר שכ 15,20 חברים מהיחידה הורשו להגיע לחתונה,ישר מהעוטף וחזרו אחרי שעתיים למשמרתם.
ההתרגשות הייתה גדולה מאוד והם ללא ספק הוסיפו לשמחה .https://photos.app.goo.gl/FsBMy9UPwR5ErEDw5
תלחצו על הקישור ועל הוידיאו שיפתח
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה