טוב החלטתי לעלות לכאן 4 פוסטים שכתבתי באוגוסט בישרא לכאן אני מקווה שזה יעלה כמו שראיתי בתצוגה המוקדמת אם לא,תעירו לי,זה פוסט מה9.8 תודה כל השבוע רציתי לכתוב כמו שאני לא מצליח לקרוא ספרים שנמצאים אצלי ולא קראתי (קנאתי באמפי שקוראת ברציפות ולא נכנעת לגאג'טים שמאיימים על קיומנו הנפשי:-) ככה זה בקשר לכתיבה אני צריך למצוא זמן או להחליט שעכשיו אין הסחות דעת מבחינתי ואני כותב ולא הצלחתי להביא את עצמי לרגע שיאפשר לי לכתוב. אז הנה שישי בבוקר,כולם עדיין ישנים (גם הסמרטפון..) וכמו בימים טובים אני עם כוס קפה והמחשב הנייד. אתמול היה תאריך יום ההולדת של בני הצעיר,21 לא חגגנו התוכנית הייתה שיגיע מהצבא ונתכנס אחר הצהריים לעוגה וקפה עם הדלקת נרות ומפגן אהבה לילד אבל השעות נקפו והילד לא הגיע. בגלל הרצח הנורא בשטחים,חל עוצר יציאות בצבא וכשראינו שהוא לא יגיע,כל אחד התפזר לעיסוקיו. אני לא סתם מציין את העובדה שלילד הצעיר הייתה יום הולדת פעם היו מצלצלים לברך באופן אישי את מי שחוגג יום הולדת היום אמצעי התקשור כאמור רבים ומגוונים והוא הושפע בים של ברכות ואהבה זה לא מובן מאליו הכי ריגשו אותי הברכות מהאחים שלו. הילד הוא בחור פתוח ,חם,מחבק מלא אהבה וזה בלי לציין את העובדה שהוא חתיך אש וצייר מופלא יחסיו עם אחיו,מצויינים וזה עושה אותנו מאושרים,דווקא היחסים בין הגדולה לבן האמצעי שנולד שנה וחמישה חודשים אחריה שלכאורה היה צריך להיות קשר חם ופתוח בגלל הקירבה מבחינת הגיל,הוא קשר שרק עכשיו (היא אוטוטו 26 והוא חגג לא מזמן 24) הולך ומתפתח והצעיר מגשר לכאורה בין הגדולה לאמצעי. באחת משיחות החולין לפני כמה חודשים אמרה הגדולה שכמשפחה הפסקנו לעשות דברים ביחד וזה חסר לה. אמא שלה ואני קפצנו על המציאה מעבר לעובדה שאנחנו נפגשים בערב שבת לארוחת ערב משפחתית שעליה אנחנו שומרים מכל משמר,באמת הפסקנו לעשות דברים ביחד החיים אתם יודעים גרמו לזה שכל אחד בעיסוקיו ועם חבריו וחברותיו ומעבר להבנה שיום שישי בערב זה זמן משפחתי חשוב גם להם חשבנו שהרבה זמן לא יצאנו לחופש ביחד. אז בהתחלה חשבנו על אילת,אבל  גם אני לא אוהב את אילת,גם הנסיעה לאילת ארוכה ומייגעת וגם אילת יקרה מאוד,אז למה לטרוח התחלנו לבדוק באינטרנט  נסיעות למקומות קרובים,עד שעתיים טיסה ובסופו של דבר התבייתנו על כרתים ובכרתים התבייתנו על הרסוניוס ואז מצאנו מלון שמצא חן בעינינו והיו עליו המלצות טובות והטיסות מבחינת לוח הזמנים היו בסדר והזמנו אנחנו טסים ב10 בספטמבר ל5 ימים להרסוניוס כרתים,חוזרים ב15 לחודש,לוקחים חופש ב16,ב17 בחירות וב18 חוזרים לעבודה:-) ושמתי לב שאני מתרגש. פחות מהעובדה שאנחנו נוסעים לחו"ל והרבה יותר זה שאנחנו נוסעים ביחד! משהו שנהגנו לעשות כמעט כל שבוע שהם היו  קטנים וככל שבגרו הפסקנו ועכשיו לנסוע ביחד איתם ל5 ימים בחו"ל זו חוויה שאני ממש מחכה לה. אנחנו משלמים את כל ההוצאות של הנסיעה ואין לנו שום בעיה עם זה,שני הגדולים יקחו כסף לבזבוזים והצעיר שהוא חייל,עלינו מן הסתם. אגב הבן החייל,ילד יום ההולדת יצא בסוף מהבסיס שלו בדרום ב10 בלילה ילדה אחת הלכה לעיסוקיה בתחילת הערב,אני נסעתי למשחק של קטמון בראשון לציון (הפסדנו,קצת מבאס) הבן האמצעי חזר מהעבודה ונכנס לחדרו והתעסק בעיסוקיו עד שנרדם ורק אמא שלו הצדיקה ,הלכה למכולת,קנתה בלונים,עשתה עוג יום הולדת וישבה לחכות לבואו ב11 בלילה כשלא הגיע עדיין,נכנסתי לישון ונרדמתי  כמעט מייד ולא שמעתי את הכנסו של הבן החייל הבייתה ולכן מן הסתם גם לא יכולתי לברכו אישית. אני שמח שהוא בבית ואת חגיגת יום ההולדת ה21 שלו נחגוג מחר בערב ונאחל לו באהבה ובשמחה את כל הברכות שהוא מאחל לעצמו. יום שישי הגיע,אנחנו לא עושים ארוחת ערב מסודרת כי כל המשפחה מוזמנת לבתה של גיסתי שחוגגת לבתה יום הולדת ב4 אחר הצהריים,אצל אחיה שגר ביישוב נחמד בשרון הצפוני ואשתו בשלנית מהמעולות שאני מכיר ולכן החלטנו שכשנחזור משם לא נבשל ורק נזמין פיצה למי שיהיה כאן. ילד יום ההולדת נוסע בצהריים עם חבריו לחוף דור,הילדה הגדולה נסעה אתמול בערב למסיבת יום הולדת של חבר בחיפה ולכן נסתפק בפיצה וכאמור כשכולם יחזרו בשלום מעיסוקיהם ובילוייהם מחר אחר הצהריים,נציין את יום ההולדת של הצעיר. לסיום אני רוצה לעלות כאן שיר ששמעתי השבוע סבלימינל וליאור פרחי בגרסת היפ הופ מטריפה ויתרתי לעצמי בקשר למילים,ביאליק זה לא וסליחה על  הדמות המזעזעת של יוסי בובליל האלמותי.. אבל הקצב והלחן מדליקים ומתאים לבישולים ולנקיונות ההכרחיים בשישי בבוקר:-) אז קבלו אני סיימתי,תיהיו טובים

נכתב על ידי טליק , 9/8/2019 06:04