כבר כמה זמן שאני מהרהר באפשרות לחזור לכתוב,אני לא יודע כמה מנויים יש לי וכמה יקראו בכלל אבל כרגע זה פחות חשוב.גם העובדה שאף אחד לא ציפה שאחזור לכתוב וגם שאני מרגיש היום שאני לא מחוייב להגיע לאיזשהו "הישג" בכתיבה כמו שיא מינויים,מסגרות של דרוג כזה ואחר, מהם עייפתי עוד בהיותי בישרא והצורך המתמיד להיות מחובק ואהוב ממנו נפטרתי בשמחה מביאים אותי לנסות לכתוב בלי להיות מחוייב לכמות פוסטים כזאת או אחרת.
אז אכתוב כשיהיה לי מה לומר ובשביל התחלה אני רוצה לספר על חווייה קטנה שקרתה לי ביום חמישי האחרון אז הנה עוד סיפור שאין לי איך להגדיר אותו.
בשבוע שעבר נולד לבנה של אחותי בן חדש ולקראת סוף השבוע נערכה ברית המילה.בבית כנסת .הענף הזה במשפחתנו הוא ענף של הציונות הדתית והברית נערכה בבית כנסת.מעבר לעובדה שהמפגש המשפחתי תמיד נעים לי וגם המפגש הזה היה בהחלט כזה,בבואי לבית כנסת אני מייד לוקח את עמדת האנתרופולוג.הקרואים הדתיים אני חייב לומר תמיד רוצים שיהיה לכולם נוח ונעים, ודאי לחילונים האקראיים שמזדמנים למקום.
אבל אני מסרב לקחת ספר תפילה כי למדתי כבר מזמן שאין לי תועלת בו,הרי לא אצליח לעקוב אחרי התפילה ולכן אין טעם להחזיק ספר ואני מעדיף להתבונן.אני קם שכולם קמים ויושב שכולם יושבים ואם התפילה מתארכת אני יוצא להתאוור עם כוס קפה וחוזר.
לא ידעתי שמנהג אחינו המזרחים הוא לשיר שיר מוכר אגב שמלווה את ברית המילה וכמו בגילוי שגיליתי כשחיים טופול הלך לעולמו בנוגע למילים של השיר "משיח הזקן"שבו טופול כסלאח שר את השיר ואני הבנתי את השורה הראשונה בצורה לא נכונה: "המילים בג'ו מלאן חי משיח הזקן הן לא 3 מילים נפרדות הן בעצם 2 מילים "בג'ומלאן חי" כשג'ומלאן בכלל היא עיר דמיונית ממנה לכאורה עלה סאלח שבתי לארץ..ככה גם התחוורו לי המילים המדוייקות של התפילה שכל השנים חשבתי שהמילים הן אחרות .אני חשבתי שהמילים הולכות "לכבודכם אכן אבי ,אליהו הנביא" ,אין לי הסבר הגיוני למה דווקא המילים האלה נכנסו לראש אבל בברית המילה הזאת גיליתי שבכלל שרים "לכבוד חמדת לבבי אליהו הנביא"
עכשיו תקשיבו,החזן או זה שעומד לפני התיבה שר את הפיוט והקהל עונה ב"לכבוד חמדת לבבי,אליהו הנביא"
וזה פיוט סוחף
וכולם שרים ואפילו אני הכופר שרתי ואחכ הלכתי הבייתה וקראתי קצת על מה שרים.
אז אני מקווה שלא אכביד עליכם בפרשנות יתר:
המדרש אומר שאליהו הנביא,כן זה שמשאירים למענו כסא בליל הסדר ( האמת שלא עשינו זאת עשרות שנים לדעתי,גם כי אין מקום סביב השולחן וגם כי מי זכר בכלל..) אז אליהו הנביא מגיע ונמצא בכל ברית מילה בעם ישראל,הפייטן אורג לתוך הפיוט את המדרשים השונים אודות אליהו ,בין היתר את זיהויו עם פנחס הכהן (שאין לי מושג מי הוא ולא אכביד אליכם בלחפש בגוגל)הוא מספר את כל המופתים שנעשו על ידי אליהו עד עלותו בסערה השמיימה ואת הציפיה להתגלותו שוב,כמבשר הגאולה.מודה שלא ידעתי את חשיבותו של אותו אליהו למאמינים שאני לא נמנה עליהם,אבל הפיוט שלכשעצמו יפיפה.מעבר לכל זה בטקס החביב והנעים הזה שהיה בבית כנסת במרכז הארץ היה רוב ברור לציונות הדתית והדבר שהיה הכי בולט שם ,שהתרוצצו שם המוני תינוקות של בית רבן ,שיהיו בריאים ,נשים הריוניות בשביסים בגודל משתנה וגברים צעירים מלאי עיזוז עם סנדלי שורש ,ציציות וג'ינס ואנחנו הסתכלנו על כל אלה בסקרנות גלויה .
היה מלמד.
תיהיו טובים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה