כאמור נסענו בשבת למשכן האומנויות בקיבוץ עין חרוד(מאוחד אם לדייק) להופעה משירי רחל שפירא בביצוע של אנסבל של זמרים צעירים ולא מוכרים.
ההופעה הייתה באודיטוריום שמעל משכן האומנויות,זהו אולם לא גדול,שהתמלא עד אפס מקום.
שפירא סיפרה על תהליכי כתיבת השירים וחבורת הזמר שרה משיריה.
היה מענג,באמת.
הגיל הממוצע של הקהל היה לדעתי מעל 70,אנחנו ממש הורדנו את ממוצע הגילאים:-)
הייתה הופעה נעימה בת כשעה וחצי ואחריה נסענו למסעדת רוטנברג על יד קיבוץ גשר ממש על גבול ירדן.
הבחירה במסעדה הזאת הייתה טעות מאוד גדולה !
קולוסאלית אפשר לומר,מכל הבחינות.
ראשית מיקומה,דרומית מזרחית לעין חרוד כשאנחנו צריכים לחזור את אותה הדרך בחזרה אחרי הארוחה,במקום פשוט לבחור במסעדה בין עין חרוד לנתניה נגיד.
כאילו למה לנסוע דרומה ומזרחה ואחכ לחזור בחזרה כל הדרך? איזה הגיון יש בזה.
הלאה,גיסי טבעוני,אחותי הייתה אחראית על בחירת המסעדה וכנראה לא בררה איזה אוכל יש שם כי מנות טבעוניות לא היו.
נלך הלאה,כשאני מגיע למסעדה אני רוצה לאכול כדי לשבוע.
לא מעניין אותי הצילחות של המנות או נראות האוכל,אני לא מגיע למסעדה כדי לצלם את המנה באינסטגרם,אני עושה את זה לפעמים אבל כקוריוז, לא כתחליף להנאה שלי ממה שאני אוכל.
כל מה שאמרתי עד עכשיו זו הקדמה למה שקרה כשהצצנו בתפריט ואחכ כשהגיעו המנות.
לגיסי ולזוגתי לא היה מה לאכול,הם הזמינו מנה צמחונית ותחזיקו חזק לכל אחד מהם הגיעה צלחת עם 3,4 תירס גמדי ועוד כמה ירקות שהתקשתי לזהות, עם מריחה בלתי נמנעת של רוטב כלשהו בצבע כתום או ירוק בשביל הניראות.
אני נאלצתי להזמין קלמארי סגול על רוטב כלשהו בצבע כתום שנמרח כמניפה על הצלחת,כי כל המנות האחרות היו צמחוניות או מנות של בשרים קרים שלדעתי תומחרו במחיר שערורייתי
ואלה היו מנות ראשונות,המנות העיקריות מתומחרות במחירים יותר שערורייתיים וכל מנה שיש להם שאתה צריך לו תרגום מהמלצרית
בקיצור הרגשתי שאני במחזה יומרני,פלצני שאני לא מקבל שום תמורה עבור השתתפותי.
אין צורך לומר שלא אכלנו מנות עיקריות ויצאנו משם רעבים כמו שנכנסנו.
רעבים נסענו הבייתה וזה הרגיז למרות שפועה (עוד לא יודע איך עושים קישור כאן) הזהירה אותי.
לא צריך כמובן לומר שאני לשם לא אגיע שוב.
התחיל השבוע האחרון בשארית חיי,דרמטי ככל שזה נשמע
ואני מתכוון לעבור אותו בכייף
מחר אחר הצהריים אנחנו הולכים למסג' זוגי שהילדים קנו לי מתנה ליום ההולדת,ממש זקוק לזה .
נקווה לא להתאכזב.
אני סיימתי
ההופעה הייתה באודיטוריום שמעל משכן האומנויות,זהו אולם לא גדול,שהתמלא עד אפס מקום.
שפירא סיפרה על תהליכי כתיבת השירים וחבורת הזמר שרה משיריה.
היה מענג,באמת.
הגיל הממוצע של הקהל היה לדעתי מעל 70,אנחנו ממש הורדנו את ממוצע הגילאים:-)
הייתה הופעה נעימה בת כשעה וחצי ואחריה נסענו למסעדת רוטנברג על יד קיבוץ גשר ממש על גבול ירדן.
הבחירה במסעדה הזאת הייתה טעות מאוד גדולה !
קולוסאלית אפשר לומר,מכל הבחינות.
ראשית מיקומה,דרומית מזרחית לעין חרוד כשאנחנו צריכים לחזור את אותה הדרך בחזרה אחרי הארוחה,במקום פשוט לבחור במסעדה בין עין חרוד לנתניה נגיד.
כאילו למה לנסוע דרומה ומזרחה ואחכ לחזור בחזרה כל הדרך? איזה הגיון יש בזה.
הלאה,גיסי טבעוני,אחותי הייתה אחראית על בחירת המסעדה וכנראה לא בררה איזה אוכל יש שם כי מנות טבעוניות לא היו.
נלך הלאה,כשאני מגיע למסעדה אני רוצה לאכול כדי לשבוע.
לא מעניין אותי הצילחות של המנות או נראות האוכל,אני לא מגיע למסעדה כדי לצלם את המנה באינסטגרם,אני עושה את זה לפעמים אבל כקוריוז, לא כתחליף להנאה שלי ממה שאני אוכל.
כל מה שאמרתי עד עכשיו זו הקדמה למה שקרה כשהצצנו בתפריט ואחכ כשהגיעו המנות.
לגיסי ולזוגתי לא היה מה לאכול,הם הזמינו מנה צמחונית ותחזיקו חזק לכל אחד מהם הגיעה צלחת עם 3,4 תירס גמדי ועוד כמה ירקות שהתקשתי לזהות, עם מריחה בלתי נמנעת של רוטב כלשהו בצבע כתום או ירוק בשביל הניראות.
אני נאלצתי להזמין קלמארי סגול על רוטב כלשהו בצבע כתום שנמרח כמניפה על הצלחת,כי כל המנות האחרות היו צמחוניות או מנות של בשרים קרים שלדעתי תומחרו במחיר שערורייתי
ואלה היו מנות ראשונות,המנות העיקריות מתומחרות במחירים יותר שערורייתיים וכל מנה שיש להם שאתה צריך לו תרגום מהמלצרית
בקיצור הרגשתי שאני במחזה יומרני,פלצני שאני לא מקבל שום תמורה עבור השתתפותי.
אין צורך לומר שלא אכלנו מנות עיקריות ויצאנו משם רעבים כמו שנכנסנו.
רעבים נסענו הבייתה וזה הרגיז למרות שפועה (עוד לא יודע איך עושים קישור כאן) הזהירה אותי.
לא צריך כמובן לומר שאני לשם לא אגיע שוב.
התחיל השבוע האחרון בשארית חיי,דרמטי ככל שזה נשמע
ואני מתכוון לעבור אותו בכייף
מחר אחר הצהריים אנחנו הולכים למסג' זוגי שהילדים קנו לי מתנה ליום ההולדת,ממש זקוק לזה .
נקווה לא להתאכזב.
אני סיימתי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה