טוב החלטתי לעלות לכאן 4 פוסטים שכתבתי באוגוסט בישרא לכאן אני מקווה שזה יעלה כמו שראיתי בתצוגה המוקדמת אם לא,תעירו לי,זה פוסט מה9.8 תודה כל השבוע רציתי לכתוב כמו שאני לא מצליח לקרוא ספרים שנמצאים אצלי ולא קראתי (קנאתי באמפי שקוראת ברציפות ולא נכנעת לגאג'טים שמאיימים על קיומנו הנפשי:-) ככה זה בקשר לכתיבה אני צריך למצוא זמן או להחליט שעכשיו אין הסחות דעת מבחינתי ואני כותב ולא הצלחתי להביא את עצמי לרגע שיאפשר לי לכתוב. אז הנה שישי בבוקר,כולם עדיין ישנים (גם הסמרטפון..) וכמו בימים טובים אני עם כוס קפה והמחשב הנייד. אתמול היה תאריך יום ההולדת של בני הצעיר,21 לא חגגנו התוכנית הייתה שיגיע מהצבא ונתכנס אחר הצהריים לעוגה וקפה עם הדלקת נרות ומפגן אהבה לילד אבל השעות נקפו והילד לא הגיע. בגלל הרצח הנורא בשטחים,חל עוצר יציאות בצבא וכשראינו שהוא לא יגיע,כל אחד התפזר לעיסוקיו. אני לא סתם מציין את העובדה שלילד הצעיר הייתה יום הולדת פעם היו מצלצלים לברך באופן אישי את מי שחוגג יום הולדת היום אמצעי התקשור כאמור רבים ומגוונים והוא הושפע בים של ברכות ואהבה זה לא מובן מאליו הכי ריגשו אותי הברכות מהאחים שלו. הילד הוא בחור פתוח ,חם,מחבק מלא אהבה וזה בלי לציין את העובדה שהוא חתיך אש וצייר מופלא יחסיו עם אחיו,מצויינים וזה עושה אותנו מאושרים,דווקא היחסים בין הגדולה לבן האמצעי שנולד שנה וחמישה חודשים אחריה שלכאורה היה צריך להיות קשר חם ופתוח בגלל הקירבה מבחינת הגיל,הוא קשר שרק עכשיו (היא אוטוטו 26 והוא חגג לא מזמן 24) הולך ומתפתח והצעיר מגשר לכאורה בין הגדולה לאמצעי. באחת משיחות החולין לפני כמה חודשים אמרה הגדולה שכמשפחה הפסקנו לעשות דברים ביחד וזה חסר לה. אמא שלה ואני קפצנו על המציאה מעבר לעובדה שאנחנו נפגשים בערב שבת לארוחת ערב משפחתית שעליה אנחנו שומרים מכל משמר,באמת הפסקנו לעשות דברים ביחד החיים אתם יודעים גרמו לזה שכל אחד בעיסוקיו ועם חבריו וחברותיו ומעבר להבנה שיום שישי בערב זה זמן משפחתי חשוב גם להם חשבנו שהרבה זמן לא יצאנו לחופש ביחד. אז בהתחלה חשבנו על אילת,אבל  גם אני לא אוהב את אילת,גם הנסיעה לאילת ארוכה ומייגעת וגם אילת יקרה מאוד,אז למה לטרוח התחלנו לבדוק באינטרנט  נסיעות למקומות קרובים,עד שעתיים טיסה ובסופו של דבר התבייתנו על כרתים ובכרתים התבייתנו על הרסוניוס ואז מצאנו מלון שמצא חן בעינינו והיו עליו המלצות טובות והטיסות מבחינת לוח הזמנים היו בסדר והזמנו אנחנו טסים ב10 בספטמבר ל5 ימים להרסוניוס כרתים,חוזרים ב15 לחודש,לוקחים חופש ב16,ב17 בחירות וב18 חוזרים לעבודה:-) ושמתי לב שאני מתרגש. פחות מהעובדה שאנחנו נוסעים לחו"ל והרבה יותר זה שאנחנו נוסעים ביחד! משהו שנהגנו לעשות כמעט כל שבוע שהם היו  קטנים וככל שבגרו הפסקנו ועכשיו לנסוע ביחד איתם ל5 ימים בחו"ל זו חוויה שאני ממש מחכה לה. אנחנו משלמים את כל ההוצאות של הנסיעה ואין לנו שום בעיה עם זה,שני הגדולים יקחו כסף לבזבוזים והצעיר שהוא חייל,עלינו מן הסתם. אגב הבן החייל,ילד יום ההולדת יצא בסוף מהבסיס שלו בדרום ב10 בלילה ילדה אחת הלכה לעיסוקיה בתחילת הערב,אני נסעתי למשחק של קטמון בראשון לציון (הפסדנו,קצת מבאס) הבן האמצעי חזר מהעבודה ונכנס לחדרו והתעסק בעיסוקיו עד שנרדם ורק אמא שלו הצדיקה ,הלכה למכולת,קנתה בלונים,עשתה עוג יום הולדת וישבה לחכות לבואו ב11 בלילה כשלא הגיע עדיין,נכנסתי לישון ונרדמתי  כמעט מייד ולא שמעתי את הכנסו של הבן החייל הבייתה ולכן מן הסתם גם לא יכולתי לברכו אישית. אני שמח שהוא בבית ואת חגיגת יום ההולדת ה21 שלו נחגוג מחר בערב ונאחל לו באהבה ובשמחה את כל הברכות שהוא מאחל לעצמו. יום שישי הגיע,אנחנו לא עושים ארוחת ערב מסודרת כי כל המשפחה מוזמנת לבתה של גיסתי שחוגגת לבתה יום הולדת ב4 אחר הצהריים,אצל אחיה שגר ביישוב נחמד בשרון הצפוני ואשתו בשלנית מהמעולות שאני מכיר ולכן החלטנו שכשנחזור משם לא נבשל ורק נזמין פיצה למי שיהיה כאן. ילד יום ההולדת נוסע בצהריים עם חבריו לחוף דור,הילדה הגדולה נסעה אתמול בערב למסיבת יום הולדת של חבר בחיפה ולכן נסתפק בפיצה וכאמור כשכולם יחזרו בשלום מעיסוקיהם ובילוייהם מחר אחר הצהריים,נציין את יום ההולדת של הצעיר. לסיום אני רוצה לעלות כאן שיר ששמעתי השבוע סבלימינל וליאור פרחי בגרסת היפ הופ מטריפה ויתרתי לעצמי בקשר למילים,ביאליק זה לא וסליחה על  הדמות המזעזעת של יוסי בובליל האלמותי.. אבל הקצב והלחן מדליקים ומתאים לבישולים ולנקיונות ההכרחיים בשישי בבוקר:-) אז קבלו אני סיימתי,תיהיו טובים

נכתב על ידי טליק , 9/8/2019 06:04

המכתב שלא נכתב לחבר לשעבר של בתי

שלום לך תולעת
רציתי כבר לכתוב לך לפני חודש,אבל חיכיתי קצת,בתקווה שמשהו ישתנה אצלך.
אבל מה שקרה אתמול בבוקר ומה שזוגתי ספרה לי היום בבוקר,שברו את כל שיאי העולב האפשריים!
אבל כמו בסיפור טוב,אולי נתחיל מהתחלה:
לפני קצת פחות משנה בתי הכירה אותך,בהתחלה לא ידענו הרבה ,רק שמנו לב שהיא נעדרת בלילות מהבית,היה קצת קשה לעקוב כי בזמנו היא עבדה במשמרות לילה,אבל אנחנו פתוחים איתה ותומכים והיא סיפרה שהיא הכירה בחור,אותך,א. נקרא לך.
שמחנו,מי לא ישמח שהילד שלו נכנס לקשר,בכל פעם ששאלנו היא סיפרה שנחמד לה,שהיא הכירה את ההורים שלך ואת האחים והאחיות שלך ואפילו השתתפה ביום הולדת של אחת האחיניות שלך ומעבר לעובדה שקינאתי בהוריך ,חשבנו שזה יפה וגם אמרנו כבדרך אגב,שנשמח להכיר אותך,אני זוכר את זה כי זה היה כ3 חודשים אחרי שהתחלתם לצאת.
היא אמרה ואת זה אני גם זוכר שלדעתה זה מוקדם מידי ושלא נלחץ עליה,זה יגיע.
עבר עוד קצת זמן ואני התחלתי לתהות בקול רם למה אתה לא מגיע אלינו,אתה לא רוצה לדעת איפה גדלה? איך נראה הבית שלה? החדר שלה? מי הורים והאחים שלה?
דבר בסיסי תולעת,לא נורא מסובך.
ואז היא באה ואמרה שאתה מתבייש ולעת הזאת לא תגיע אלינו.
אני התפוצצתי פעם ראשונה,מתבייש? מה יש לך להתבייש? מה נראה לך? שאנחנו אוכלי אדם?
תבוא כמו גבר לכוס קפה באמצע השבוע לשעה קלה.
לא הזמנו אותך לארוחת שבת ירחם השם,לא ביקשנו שתבוא לקידוש,כולה להכיר כמו אדם בוגר על כוס קפה באמצע השבוע.
לא באת.
אני לא מסוגל להבין את זה,לא הבנתי את זה אז וגם לא עכשיו ואומר לך את זה בצורה בוטה:
לשכב עם הבת שלי אתה לא מתבייש ,אבל לבוא לכאן אתה לא מסוגל? טפי
ככה עבר עוד זמן עד שהתחלנו להרגיש שבתנו לא כתמול שלשום,בשיחה עם אמא שלה הסתבר שאתם מבלים ביחד ושוכבים ביחד אבל אתם לא משוחחים על עצמכם ועל היחסים שלכם,לא יודע מה איתך תולעת ולא יודע למה לא עשית את זה,אני יודע שבתי שבדרך כלל בחורה פתוחה,דעתנית שאומרת כל מה שהיא מרגישה,העדיפה לא לפתוח מולך דברים שהפריעו לה כדי שלא תגיעו לפיצוץ כזה או אחר ביחסים.אותי זה הפתיע ,למרות שהבנתי מאיפה זה בא,היית אהבה ראשונה רצינית שלה,הקשרים הקודמים היו קצרים והסתיימו באכזבה והיא חששה  שיקרה משהו דומה למה שקרה בעבר.
עבר עוד קצת זמן ואז לקחת אותה לשיחה ואמרת לה את הקלישאה הגדולה מכולן,אמירה שאני חשבתי שבשנת 2019 כבר לא אומרים אותה,אבל אתה לטאה השתמשתה בה
אמרת "זה לא את זה אני ואני לא בנוי לקשר ולא רוצה שתפגעי אז בואי ניקח את הזמן שלנו יותר לאט".
שמע,אני מכיר גברים,חשבתי שהיום כבר לא מדברים ככה וגברים בגילך 24 הפסיקו לדבר בטרמינולוגיה המטומטמת הזאת
הקטע שהיא הבינה שאתה רוצה לעשות הפסקה,אבל יום אחרי כבר צלצלת אליה שהיא תבוא לישון אצלך ולאט לאט הענינים חזרו למסלול הרגיל שלהם מבחינת הקשר.
במאמר מוסגר אומר לך תולעת שאמא שלה הייתה ממונה על השיחות איתה ומזל שיש לה אמא חכמה ופתוחה שניסתה לומר לה כל מיני דברים ולתמוך ולהראות לה שאתה לא שווה את הסולייה של הנעל שלה גם אם אלה לא המילים שלה ,אלא שלי.
והייתה לנו ביקורת על הבחירות שעשתה,אבל כל זמן שאתה בחירה שלה, תמכנו בה.לא בך אגב.
אחרי עוד חודש או חודשיים היא הרגישה בעצמה שיש שינוי בגישה שלך ואז נעשתה שיחה שניה בה אמרת לה שאתה "רוצה לקחת הפסקה,לטובתה" אמרת.
אני מת על גברים שטובת האשה מול עיניהם,רק ששנינו יודעים תולעת, שזה חרתא בריבוע,רצית להכיר בחורות אחרות שזה בסדר,רק חבל שלא אמרת את מה שאתה מרגיש ואתה רוצה את טובתה? מממ גם זה חרתא,רק את טובתך אתה רוצה ואל תבלבל בביצים.
מהרגע שאמרת את זה עד אתמול,עבר חודש בו היא הייתה במצב רוח קשה,בכתה המון,התגעגעה,הכאב היה פיזי והמזל שלה שהיינו שם איתה ושחברות שלה התגייסו בכל הכח להיות איתה ולטפטף לה כמה אתה ילד מפגר בן 24 שאתה לא ראוי לה בכלל.
עד הלילה שבין חמישי לשישי.
היא סיפרה לנו שצלצלת אליה ב4 בבוקר אמרת לה שאתה שוכב על הריצפה בבית שלך ולא יכול לקום,היית שיכור .
בשביל מה התקשרת כלב בן כלבים עלוב ב4 בבוקר למישהי שאתה רוצה בטובתה ו"שחררת" אותה ,כי אתה רוצה להכיר בחורות אחרות? איפה הבחורות האלה? הבינו מהר מי אתה? איזה בחור עלוב אתה? למה לא התקשרת לאמא שלך שתבוא להרים אותך מהריצפה?
והכי גרוע יה שקרן מגעיל שכמוך,מסתבר שסיפרת לאמא שלך ולאחיות שלך ששאלו איפה הבת שלי ,אמרת להם שהיא החליטה להפסיק את הקשר.
פחדן עלוב שכמוך,שקרן מגעיל,לומר את האמת אתה לא מסוגל? להפיל קטע על הבת שלי? למרות שגם אמא שלך וגם האחיות שלך חשבו שזה מגיע לך ואפילו אתה אמרת לה שאתה מצטער שלא באת להכיר אותנו,זה הדבר היחידי שאני מאמין לך בכל הבבל"ת הזה שהאכלת את כולנו.
אז אחרי חודש שלא התראתם היא הלכה אליך,טוב שלא הלכה שצילצלת מהריצפה ב4 בבוקר,דבר ראשון ששאלת אותה איש טיפש שכמוך,איפה היא הייתה כל החודש ולמה ניתקה קשר.
תגיד איש הזוי וקטן שאתה,אתה אמיתי? אתה סיימת את הקשר,אתה לא רצית שהיא תמשיך לחמם את מיטתך,מה אתה,מפגר?
לשמחתי את זה בדיוק היא אמרה לך ואחרי שסיפרה לנו היא אמרה שהיא תצטרך לפגוש אותו שוב לפעם נוספת אז היא תגיד לו את כל מה שהיא חושבת עליו לעשות סגירה  אמיתית של הקשר,בעיקר בשבילה
אני מקווה בשבילה שהיא תעשה את זה,כי אתה אפס ואני כבר לא רוצה להכיר אותך.
תודה ושלום ואל תבוא לא לי ולא לבתי בחלום.

פוסט שבת,יום שישי בירושלים,תערוכת ציורים בגלריה אנה טיכו

אתמול נסענו לירושלים
המטרה העיקרית של הנסיעה הייתה הזמנה שקיבלנו לתערוכה והרצאה.
התערוכה תערוכה על ציורי פרחים וצמחים ונאמר לנו ששני ציורים של סבא שלי,סבא שמואל משתתפים בתערוכה.
סבא שמואל נפטר לפני 55 שנה.
כשהוא נפטר מעטים שמעו עליו ותמונותיו נמכרו מאוד בעצלתיים,סבא לא ידע לשווק את עצמו,כמובן שהתקופה הייתה אחרת והוא היה מוכר בחוג ציירים ואומנים לא גדול שחי בירושלים.
חשבנו שאם כבר אנחנו מגיעים לירושלים נשלב גם הליכה לעיר העתיקה,לאכול אוכל טוב,הקטע הזה ירד מהר מעל הפרק כי חלק מהאנשים במשפחה חששו להכנס לעיר העתיקה ובמקום זאת הוחלט שכשאנחנו מסיימים את התערוכה וההרצאה,ניסע לשוק מחנה יודה ונאכל ברחמו
גלריה אנה טיכו נמצאת במרכז העיר ברחוב מקביל לרח יפו,חניה קשה למצוא,אבל בסוף גילינו חניון ונכנסנו.
זאת לדעת בשנות ה60 הייתי חבר בתנועת נוער התנועה המאוחדת וקן מרכז של התנועה היה בבית טיכו

דר טיכו צריך לומר היה רופא עיניים ,למעשה רופא העיניים היחיד בירושלים ואשתו אנה הייתה אמנית
כשהגענו גילינו שלא מדובר ב2 תמונות,מדובר  על 3 קירות בגלריה.
סבא שמואל צייר ארץ ישראל,ציורי הצמחים והפרחים שלו עיטרו את אנציקלופדיית הצמחים והפרחים הראשונה שנקראה "אוצר צמחי ארץ ישראל" שיזמו אפרים וחנה הראובני.
לכן טבעי שציוריו נבחרו להיות מוצגים בתערוכה.
אוצרת התערוכה ומנהלת בית טיכו מאוד התרגשו מהעובדה ש5 מתוך 6 נכדים של שמואל חרובי הגיעו לתערוכה ולהרצאה על התפתחות הציור של צמחי ארץ ישראל
ואנחנו התמלאנו גאווה גדולה לשמוע את כל הסופרלטיבים שהשפיעו עליו.
בזמן אמת לא הבנתי איזה צייר ענק הוא היה,הייתי ילד כמובן ולא היו לי כלים להבין
רק אחרי שנפטר הבנתי.
אני מביא כמה ציורים שצילמתי אתמול בגלריה
אני מקווה שתצליחו לראות את הדיוק הרב בפרטים קטנים,רב הציורים נעשו בצבעי מים על נייר יש גם ציורים עם צבעי שמן על בד,לסבא לא היה תמיד אמצעים כלכליים לרכוש בד או צבעים לציור

זו תמונה של רקפות שהתערוכה עצמה קרויה ככה

זו תמונה של כלנית שנדמה שעומדת קצת מבויישת מול שפעת הרקפות מעליה

זו מרווה ירושלמית,בגלריה הציבו זכוכית מגדלת ליד הציור כדי שמי שרוצה יוכל לראות את המזיקים שמסתתרים בתוך הצמח וצוירו על ידי סבא,אני לא ידעתי את הפרט הזה אגב

לצערי לא זוכר מה מצוייר כאן וגם מצטער על איכות הצילום

אלה עבודות של סבא שלא הכרתי,סגנון הציור והנושא הוא אחר,לא בטוח שקשור לצמחי ארץ ישראל.
אחכ חלק מאיתנו פנה לשוק מחנה יהודה,תשמעו,המון שנים כאמור אני לא גר בירושלים ולא הייתי בימי שישי בצהריים בעיר,ההגעה לשוק ממרכז העיר שבקו אווירי זה די קרוב לקחה כחצי שעה בפקקים בלתי נסבלים ואחכ עוד חצי שעה של חיפוש חניה ואחכ הליכה בחפירות של עבודות בסימטאות של השוק ועד שהגענו לשוק ,זה היה מפוצץ אנשים וכך גם רחמו,המזל שאחותי שהגיעה לפנינו  עמדה בתור הארוך והלא ניגמר וחילצה משם כמה מנות חומוס וצלחת ממולאים ונאלצתי להסתפק בזאת גם אם רציתי לאכול דברים אחרים,מעולם לא ראיתי את ירושלים כל כך מפוצצת באנשים וספק אם אגיע שוב ביום שישי
הגענו חסרי נשימה הבייתה ועוד נאלצנו לבשל לארוחת ערב
אני סיימתי,תיהיו טובים